הבדלים בין גרסאות בדף "אגט"

נוספו 32 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
מ (בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(\.pdf .*?])\s*\{\{PDF\}\} +\1))
מ (בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה)
* סיליקה אמורפית (חסרת צורה גבישית מוגדרת) היא המשקע הראשון מתמיסות בעלות ריכוז גבוה של סיליקה והיא נמצאת ב[[מעיין חם|מעיינות חמים]], מה שמרמז על תהליכים דומים ביצירת אגט.
* התגבשות ממקור אמורפי גורמת להתכווצות ולירידה בנפח, ועל כן דרושה תוספת של 20% סיליקה על מנת לשמור על צורת אמיגדלה (ב[[יוונית]]: [[שקד]]) האופיינית לכלקדון. מסקנה: אמיגדלות של אגט הנוצרות בחללים סגורים נשענות על חלחול חוזר של תמיסה ב[[רוויית יתר]] של סיליקה.
* זרימה מחזורית של נוזלים בשינויים תוך ובתר געשיים בסלע המארח – הנחה זו נשענת על הדמיון בין צורתם של [[יסודות ארץ נדירים]]<ref>{{הערה|1=[[יסודות ארץ נדירים]] (REE – Rare Earth Elements) – היסודות [[איטריום]], [[סקנדיום]] וקבוצת ה[[לנתניד]]ים.</ref>}} לצורת הסלעים הגעשיים בהם מתגבש אגט.
* בהתבסס על מבני [[תנודה]] (oscillatory structures) הוצע כי ההתגבשות נוצרת מתוך נוזלים בעלי רמות לא יציבות של [[פלמור]]. בדומה הוצע כי התגבשות לסירוגין - שנצפתה בקוורץ ובכלקדון - נגרמת כנראה בשל שינויים ברמת הרוויה של הסיליקה יוצרת הסלע בנוזלים הנושאים אותה.<ref name{{הערה|שם="carleton">|1=[http://www.carleton.edu/departments/GEOL/Resources/comps/CompsPDFfiles/2005/Beaster2005.pdf Timothy J. Beaster, Agates: literature review and Electron Backscatter Diffraction study of Lake Superior agates]</ref>}}
 
למרות העדויות התומכות בתאוריה זו, אחד ההיבטים הבעייתיים בה הוא כי השקעת הגיבוש הראשונית של כלקדון אמורה לבלום את חדירתן החוזרת של תמיסות סיליקטיות.
אגטים מייצגים אחת מן הדוגמאות המרשימות ליצירתן של תבניות וצורות אוטונומיות בטבע. התאוריות המודרניות טוענות כי אין מקום למעורבות של תהליכים [[ביולוגיה|ביולוגיים]] ביצירת תבניות אלה. לחלופין קיימים מחקרים הגורסים כי מעורבת בהם סיליקה שנוצרה על ידי [[פטריות]], בעיקר בסביבה חמה והידרותרמית.
 
במחקרים אלה נטען כי קיימת נוכחות של [[חומצה אורגנית|חומצות אורגניות]] – למשל [[חומצה אוקסילית]], [[חומצה אסקורבית]] ו[[חומצת לימון]] – המאיצות פירוק של [[קוורץ]] בתוך תמיסה הנשלטת על ידי נוכחותם של [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] מסוימים.<ref name{{הערה|שם="scotland">|1=[http://www.agatesofscotland.co.uk/Agate%20Formation.htm Scottish Agates]</ref>}}
 
דיווחים דומים התקבלו מ[[מכרה]] [[ברזל]] ב[[הודו]], שם נצפו דוגמאות [[פוליאמין]] בברזל כתוצאה מנוכחותן של [[חיידקים|בקטריות]].<ref>{{הערה|1=[http://www.ingentaconnect.com/content/klu/wibi/2000/00000016/00000007/00311115 Polyamine patterns in iron- and sulphur-oxidizing bacteria isolated from an Indian copper mine indicate requirement of spermidine for growth under acid conditions]</ref>}} בקטריות אלה מייצגות כוחות סביבתיים התורמים לבליה של סלעים בטבע. הן מוכרות קולקטיבית כ"מפרקות סלעים" (lithotrophs) ונמצאו ב[[קרום כדור הארץ]] בעומק של יותר מ-3 ק"מ. קיימים סוגים רבים של בקטריות כאלה, אולם הידועות ביותר הן בקטריות כ"תיובקילוס" (Thiobacillus) ו"סולפולובוס" (Sulpholobus). בקטריות אלה ממירות [[גופרית]] - הנמצאת בסלעים כאחד ממרכיביהם - ל[[חומצה גופרתית]] המאיצה תהליכי [[בליה]].
 
לפירוק הביוגני של קוורץ ולדה-[[פלמור]] (פירוק [[פולימר]] ל[[מונומר]]) יש חשיבות יסודית במחזור הסיליקה הביולוגית. אורגניזמים כאלה - בקטריות ופטריות - המפרקים [[סיליקט]]ים הם מתווכים חשובים ליצורים כ[[צורניות]], המטמיעות ומרכזות סיליקה.
מחקרים אחרים השתמשו בדגמי בקרה כימית מתוך נסיון להסביר את טבעם המעוות של סיבי הקוורץ וכיצד נוצרים בו הפסים הנראים לעין. דגמים אלה מניחים כי אגט נוצר מגוש סיליקה בתוך מאגמה, והם מנבאים כי גודלם של הסיבים משתנה באופן מחזורי, כפי שאכן נצפה באגט.
 
נראה כי המחקרים מסבירים השקעה באגט במידה רבה של הצלחה, אולם אף אחד מהם לא השיג אותה הצלחה במעבדה. ייתכן והבנת זמן ההיווצרות, שעדיין לוקה בחסר, תוביל ליצירה של דגם השקעה ברור ומעשי.<ref name{{הערה|שם="scotland" />}}
 
===טמפרטורת היווצרות===
[[תמונה:Agate.JPG|שמאל|ממוזער|200px|[[גביש|גבישים]] גדולים של [[קוורץ]] במרכז אגט]]
טמפרטורת ההיווצרות של אגט ב[[סביבת היווצרות#סביבה געשית|סביבה געשית]] אינה ידועה כלל, והיא מפתח להבנת המחלוקת הנוגעת למקורות האגט. מחקרים שנערכו בנושא השתמשו בטווח טמפרטורות שבין 50°C לבין 400°C. טווח רחב זה מציע אחד מן השניים: או שהאגט נוצר בטווח טמפרטורות רחב, או שהמסקנות ממחקרים אלה אינן מדויקות. חוקרים הציעו עדויות המצביעות על כך שאגט נוצר בטמפרטורות נמוכות (50°C) מנוזלים המכילים שרידי [[מטאוריט|מטאוריטים]]. חוקרים אחרים ערכו מחקרים [[איזוטופ]]יים באגטים שהציעו כי אגט נוצר בטמפרטורות שבין 50°C ל-120°C. מניתוח רצועות הכלקדון וה[[קוורצין]] הסיק אחד החוקרים כי סדר הגודל של ההבדלים בין השניים רומז על טמפרטורות שמעל 100°C עד גבול של 169°C. בהתבסס על חישובים של שינויים בהרכב התמיסה, הוצע טווח של 50°C עד 250°C. בנוסף, הוצעו 375°C על יסוד מדידת גאותרמומטר (geothermometer) של גודל [[תא יחידה]], וקיימות תאוריות היווצרות המציעות טמפרטורות גבוהות יותר, עד 400°C. ניסויים הבוחנים היווצרות כלקדון הגיעו לטמפרטורות גבוהות למדי. לבסוף נמדד ריכוז אלומיניום בקוורץ והוצע טווח טמפרטורות של 50°C עד 200°C.<ref name{{הערה|שם="carleton" />}}
 
לסיכום, קשה להעריך במדויק את טווח הטמפרטורות בהן מתגבש אגט, וריבוי המחקרים בנושא לא הניב פתרון. ובכל זאת, רוב המחקרים מתחילים בהשערת [[פלמור]] של תמיסות סיליקטיות בטמפרטורה של 100°C.
אף שרבים מאמינים שהאגט נוצר בו זמנית עם הסלע המארח, קיימת טענה נגדית כי היווצרות האגט החלה מיליוני שנים לאחר היווצרות הסלע המארח.
 
מחקרים הראו כי אגט משתנה עם הזמן ("מזדקן") בשיעורים ידועים. הוכח כי הזדקנות יצרה ירידה כללית בכמות ה[[מוגניט]] (moganite, [[מינרל]] סילקטי שהתגלה ב-1984) ובתכולת המים באגט. למעשה, מוגניט לא נוכח כלל באגטים שנמצאו בסלעים אשר נוצרו לפני תור ה[[סילור]] (לפני כ-445 מיליון שנה). מים מעורבים בטרנספורמציה של מוגניט לכלקדון, ושינוי זה אחראי לצמיחה הפנימית של [[תא יחידה|תאי היחידה]] של כלקדון. ניידותם של מים במהלך ה[[זמן גאולוגי|זמן הגאולוגי]] מאפשר לחלק מן הסיליקה באגט להתמוסס ולהתגבש מחדש. צמיחתם של תאי היחידה והירידה בנפחם גורמים לעלייה ב[[צפיפות החומר|צפיפות]], עם עלייה של 2% לערך בצפיפות באגטים זקנים לעומת אגטים צעירים.<ref name{{הערה|שם="carleton" />}}
 
תאי יחידה של אגט בן 400 מיליון שנה לערך הגיעו לגודלם המרבי, עובדה המציינת כי הדינמיקה של צמיחת הגביש מוגבלת ל-400 מיליון שנה. מכאן עלתה ציפייה שהמשך צמיחתם יוביל להידרדרות איטית בקשרים הפנימיים ובסופו של דבר להרס המבנה הסיבי של הכלקדון באגט, אך לא כך נמצא. עם זאת, שינוי כזה בתאי היחידה מוצע כשיטה לתיארוך ממוצע של אגטים שנמצאו בסלעים מארחים בני פחות מ-400 מיליון שנה, כמו גם למציאת הבדל - אם קיים - בין הגיל היחסי של האגט לגילו של הסלע המארח. בנוסף, מדידת גודל תאי היחידה, צפיפותם, תכולת המים והמוגניט עשויים לספק ראיות לפעילות קדומה באזור. נדרשים מחקרים נוספים כדי לראות אם תהליך יצירת האגט יכול לשמש לתיארוך משקעים סיליקטיים ו[[מאובן|מאובנים]].<ref name{{הערה|שם="carleton" />}}
 
===בעיות נוספות===
המחקרים שפורטו עד כה נוגעים בתחומים אחדים של היווצרות אגט, אך אינם עונים, למשל, על שאלת תנאי סביבה הנחוצים להתגבשותו.<ref>{{הערה|1=[http://www.geocities.com/oklahomamgs/Rockologist/Rockologist.MAR.07.pdf Robert G. Welch, ENVIRONMENT OF AGATE FORMATION]</ref>}}
 
==אגט בהיסטוריה==
* אגדות שונות מספרות על יכולתו של האגט להעניק ללוחמים אומץ ולהגן עליהם מסכנה, וכי לוחמים אלה נהגו לענוד [[קמע|קמעות]] שגולפו למטרה זו.
* ב[[מיסטיקה]] ה[[הינדואיזם|הינדית]] העתיקה מופיע האגט כמי שמסייע לילדים ללמוד ללכת, לשמור על [[מערכת שיווי המשקל|שיווי משקל]] ולהתגבר על פחדים.
* [[מכשפה|מכשפים]] ב[[ממלכת פרס]] האמינו כי ביכולתו של האגט להטות [[סופה|סופות]], והם נהגו לענוד טבעות משובצות אגט.<ref>{{הערה|1=[http://www.distantsunartwork.com/gemstones.agate Agate - Gemstone Information]</ref>}} טבעות כאלה הידועות בשם הפרסי "עקיק" או "עגג" עונדים גם מוסלמים [[שיעה|שיעים]], ובאבן המשובצת חרוט שמו של [[אללה]] או שמו של אחד ה[[אימאם|אימאמים]].
* בתרבויות רבות האמינו כי האגט מרפא הכשת [[עקרב]]ים ו[[נחש]]ים, משמר אהדה לבעלי השררה ומסייע לנצח במלחמות.
* בתרבויות [[פגניות]] שררה אמונה כי בכוחו של האגט לעורר אהבה, צלילות מנטלית והצלחה במשחקי קלפים.
32,748

עריכות