אי התעלומות – הבדלי גרסאות

הספר מספר על חמישה אנשים [[האיחוד|ממדינות הצפון]], הלכודים בעיר הבירה, [[ריצ'מונד]] [[וירג'יניה]] של [[קונפדרציית המדינות של אמריקה|מדינות הדרום]], מבלי יכולת לצאת ממנה. בתקופה המתוארת [[1861]]-[[1865]] הייתה [[מלחמת האזרחים האמריקנית|מלחמת אזרחים]] בין מדינות הצפון לבין מדינות הדרום. ריצ'מונד הייתה נצורה ומותקפת, על ידי צבא [[האיחוד]] -צבא "הצפון". בעיר עצמה, לאזרחי "האיחוד" ניתן היה לנוע חופשי. חמישה מהם מגלים כי בככר מרכזית של העיר, ניצב במצב הכן [[כדור פורח]], המיועד להעביר מידע על מצב הלחימה בעיר למפקדה של צבאות "הדרום", [[רוברט לי|הגנרל לי]], הנמצא רחוק מהעיר. בלילה סוער, ב-20 מרץ [[1865]] <ref>{{הערה|1=העיר נופלת ליד צבא הצפון כעבור 15 יום - 5 באפריל</ref>}}, המופקדים על הכדור פורח אינם חשים באורחים הבלתי קרואים המתקרבים ל"סל" שבבסיס. ה"אורחים", חמשת האנשים והכלב, ממריאים בתקוה למצוא אתר נחיתה במקום תרבותי בטוח, בו יוכלו להמשיך בחייהם. ה"כדור" עובר 6,000 מיל מעל [[האוקיינוס השקט]] אך הצוות אינו מצליח לאתר מקום לנחות בו. בסוף, הם מגלים אי קטן ובתרגיל מבריק הם מנחיתים את הכדור לעבר האי, כדי לא ליפול לים, ונוחתים במדויק בים,ליד האי. הכדור מתרסק אך הם יוצאים בריאים ושלמים. החמישה קראו לאי בשמו של נשיאם [[אברהם לינקולן]]. הצוות מצליח לשרוד ולנהל חיים תקינים באי.

צוות הטס בכדור הפורח כולל חמישה אנשים [[האיחוד|ממדינות הצפון]]. השלושה, ה[[מהנדס]]-סיירוס סמית, שעבד בשירות צבא האיחוד, [[עיתונאי|כתב]] ידוע של עיתון מהצפון, גדעוֹן סְפִילט, ו[[משרת|משרתו]] סַיְרוּס-נֵב (קיצור של נבוכדנצר). שלושתם נפגשים עם ה[[מלח (מקצוע)|ימאי]] פּנקרוף, תושב הצפון הנמצא בריצ'מונד יחד עם נער בן 15, הרברט בראון, ומחליטים על בריחה מהעיר באמצעות הכדור הפורח. הם טסים עמו בסערה במהירות ממוצעת של 144 ק"מ לשעה.<ref>{{הערה|1=Equal to 40 meters per second or 144 kilometers per hour (nearly 36 leagues based on a league of 4 kilometers</ref>}}ומגיעים לאי שומם, בלתי מיושב שאינו מופיע ב[[מפה]] בדרום [[האוקיינוס השקט]], כ-2,600 ק"מ מזרחית מ[[ניו זילנד]] וכ-6,500 ק"מ מיבשת [[אמריקה]].

ואכן, ספינת שודדי ים ובה חמישים איש, מתקרבת לאי. השודדים מחפשים בסיס להתיישבות. המתיישבים מחליטים להלחם בהם. היות שהם רק ששה אנשים, הם מתפזרים לצוותים ופותחים ביריות מרוביהם מכל רחבי האי. הם מקויים כי השודדים יניחו כי באי מספר רב של מתיישבים ויניחו אותם לנפשם. היריות לא עוזרות והם יורדים לחוף. ההצלה באה, שוב, בדרך מסתורית: [[טורפדו]] מודבק לאוניה והיא יורדת למצולות הים עם רוב השודדים. מצבורי האוניה ותותחיה עוברים לרשות המתיישבים. <ref>{{הערה|1=חלק שלישי, פרקים 1-5</ref>}}הם מנסים להעריך מי האדם המסתורי העומד מאחורי הפעולות שנעשו להצלתם. מסקנתם: האדם הוא בעל כח עליון ותאורו כמו ה"אלוהים". המתיישבים מסיירים באי, כאשר לפניהם שתי מטרות: לאתר את חמשת השודדים שירדו לחוף לפני שהאוניה טבעה ולמצוא את האדם הנחלץ לעזרתם. אירטון הולך למכלאה לטפל בחיות. לאחר שלא מתקבלת תגובה טלגרפית ממנו, יוצאים ארבעה מהמשלחת לקראתו. (נב נשאר לשמור על בית הגרניט). במכלאה הם נתקלים בשודדים, הפוצעים קשה את הרברט ואילו את אירטון הם לא מוצאים. בהמשך הם ימצאו פיסת בד מבגדיו ספוגה דם ומזה יסיקו כי הוא נאבק בשודדים ולא התמסר להם. (היה חשש לכך שכן בעבר היה שודד ים). המשלחת, בה נותרו שלושה איש שעומדים על רגליהם, נשארת המכלאה ומתארגנת להגנה עצמית. לעזרתם מצטרף הקוף המאומן ונמצא איתם גם כלבם. הרברט מבריא חלקית והם חוזרים לבית הגרניט. יש הרעה במצבו של הרברט והוא חולה ב[[מלריה]]. הוא נוטה למות ואז מגיע המציל המסתורי ומניח 200 כדורי [[כינין]] על השולחן. הרברט מבריא וניצל ממוות. <br /> המתיישבים ממשיכים לסייר באי: רודפים אחרי השודדים ומחפשים את מיטבם. הם חוזרים למכלאה ומגלים את אירטון שוכב פצוע ואת חמשת השודדים, כל אחד עם כדור ברקתו. אירטון לא יודע דבר על נסיבות מותם. הוא רק מספר כיצד עינו אותו ופתאום נעלמו. שוב, האדם המסתורי הציל אותם והפעם מהשודדים שנותרו האי<ref>{{הערה|1=חלק שלישי, פרקים 6-12</ref>}} עתה נותר להם עיסוק אחד, בלעדי, למצוא את האדם הבא לעזרתם בעת הצורך. במקביל, הם מתחילים לבנות ספינה חדשה שעם סיום בנייתה, בעוד שנה, יוכלו להפליג מהאי. בינתיים הם חשים בסכנה חדשה המתקרבת. הר הגעש, הר פרנקלין, שאינו פעיל, מתחיל להשמיע רחשים, עשן מתמר מעל הלוע ואדים פורצים לאוויר. הם חוששים כי הר הגעש עומד להתפרץ, שדר טלגרפי מגיע למתיישבים מהמכלאה: "מהרו ובואו מיד". הם מופתעים, הרי כולם בבית הגרניט אז מי שידר את המברק. הם מגיעים למכלאה ומוצאים שלט: "לכו אחרי כבל הטלגרף החדש". הם הולכים בעקבות הכבל הימי ומגיעים לפתח [[מערה]] תת-ימית. בעת שפל הם מגלים כי למערה יש פתח ובעזרת סירה הם מפליגים במערה ומגיעים לאולם ענק ובאמצעו גוף ענק ומוזר. המהנדס סירוס סמית, שקרא את ספרו של הפרופ' על [[20,000 מיל מתחת למים]] מזהה בה את [[נאוטילוס (ז'ול ורן)|נאוטילוס]]. הם נכנסים פנימה ומוצאים את [[קפטן נמו]] יושב באולם מפואר. הוא נוטה למות. הוא מספר להם את תולדות חייו. הוא כבר שש שנים באי מאז שהפרופ' הצרפתי, משרתו ודייג קנדי ברחו מהצוללת. מאז הוא וצוותו שטו בים. בינתיים חבריו לצוות נפטרו ונקברו בבית הקברות של האלמוגים. לבדו, הוא הגיע לאי ובו ביקש לסיים את חייו. הוא מגלה להם שהוא עקב אחריהם מאז שנחתו מהכדור הפורח באי. היות שהוא גילה שהם אנשים הגונים הוא סייע להם כאשר היו בצרה. עתה הוא מוסר להם תיבה ובה אוצרות למימון עתידם. הוא מבקש מהם כי לאחר מותו, יפתחו את מצופיה של הצוללת ויתנו לה לצלול לתהום יחד עימו. ואכן כך הם יעשו{{ש}} קפטן נמו קורא למנהיג המתיישבים, המהנדס סירוס סמית, הצידה, ומודיע לו בלחש כי לפי התצפיות שעשה מהמערה, הר הגעש עומד בפני התפרצות והאי כולו יהיה נשוא לפעילות וולקנית אשר בסופו של דבר תביא לשקיעת האי באוקיינוס. בגלל השינויים הגאולוגיים באי, לא ניתן לברוח באמצעות נאוטילוס ועליהם לבנות ספינה ולהימלט. הם לא מספיקים לעשות זאת. מהר הגעש פורצת לבה, על האי עוברת רעידת אדמה והאי שוקע בים. רק סלע אחד, בודד, נשאר מעל פני הים, עליו התמקמו המתיישבים. ואז, הם צופים לאופק ורואים אוניה, את ספינתו של הלורד גלנרבן מ[[ילדי רב החובל גרנט]]. היא יצאה להחזיר את איירטון מהאי תבור, ומצאה שם פתק שהשאיר הקפטן נמו, כחסד אחרון לניצולים. בפתק היה כתוב כי איירטון ועוד חמישה אנשים נמצאים באי לינקולן. האניה מצילה אותם, מביאה אותם לארצות הברית ושם הם רוכשים ביחד חווה חקלאית רחבת ממדים.