אילן שיף – הבדלי גרסאות

בשנות ה-80 כתובע צבאי ראשי תבע את תת-אלוף [[ברוך ארבל]], קצין [[המשטרה הצבאית]] הראשי בעוון [[קבלת שוחד]]. בהמשך קודם לדרגת תת-אלוף ומונה לפצ"ר. עם הכוונה לקדמו לדרגת אלוף ומינויו לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, קמה מחאה מצד משפחות שכולות נגד המינוי עקב משקעים שהותירו החלטות שלו בעבר בעניין [[פרשת הכבל]] ו[[אסון צאלים ב']] <ref>{{הערה|1=‏להרחבה ראו [ http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/article1917.aspx חורים ברשת], שחר גולדמן, [[העין השביעית]] וכמו כן - {{אנשים ישראל|[[עוז אלמוג]]|סדקים באוטופיה הלאומית|7842}}</ref>}}.טענות המשפחות השכולות הובאו בפני הוועדה לבחירת שופטים צבאיים, ואלו נדחו על ידה. מאוחר יותר בדק מבקר המדינה את הטיפול בתיק "צאלים ב" ובמסגרת זו נדחו כל הטענות באשר לטיפול המשפטי בתיק{{הערה|שם=מתוך דוח מבקר המדינה| מתוך דוח מבקר המדינה: "... ניתן לומר, כללית ומערכתית, שבדיקת מבקר המדינה לא העלתה כל ממצא שיש בו להטיל דופי בתום לבם, או מקצועיותם, של כל הגורמים שהיו מעורבים בטיפול הפרשה. הבדיקה אמנם העלתה ליקויים, שיפורטו בהמשך, ושם גם יובאו הערות לגביהם, אך אין בליקויים שהועלו כדי להצדיק ייחוס חוסר תום לב אישי במהלך הטיפול בפרשה דנן, ומקל וחומר - ייחוס זדון למערכת המשפטית הצבאית ולצה"ל. במיוחד יש לציין כי לא נמצא ממש בטענות שנטענו כלפי הפצ"ר בכל הנוגע להיעדר תום לב מצידו ולשיקולים זרים בקשר לשינוי עמדתו כלפי לוין, לאחר תהליך השימוע. זאת ועוד, במהלך הביקורת נתגלה, כי יש ובקלות יתרה הוטחו האשמות חסרות יסוד והכפשות נגד בעלי תפקידים בצה"ל ללא כל בסיס, וכן הועלו השערות מהשערות שונות כבסיס להטלת דופי באנשים. יש להוקיע תופעה זו."}}.