אלחנן (חנה) הלברשטאם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
השלמת מידע
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 32:
נולד לר' מנחם מנדל הלברשטאם מפריסטיק ([[תרכ"ד]]-[[כ"א באדר]] [[תרפ"ו]]) ולפייגה ביילה. אביו היה בן ר' אריה לייביש הלברשטאם מדוקלה שהיה בנו של ר' דוד הלברשטאם מ[[כשאנוב]], מבני ר' חיים מצאנז. כבר מילדותו קיבל שבחים רבים מצדיקי הדור ובגיל צעיר כיהן כרבה של קולושיץ ב[[גליציה]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] היגר ל[[קושיצה]] ([[קאשוי]] בפי היהודים) שב[[סלובקיה]] וכיהן שם ברבנות במשך 7 שנים. ב[[תרפ"ג]] ([[1923]]) חזר לגליציה, אז כבר בשטחה של מדינת פולין, ונבחר לכהן כרבה של [[ריישה]], ושם הקים [[ישיבה קטנה]] בשם "זרע קודש". השקיע מאמץ רב בחינוכם של בחורים צעירים והדרכתם בלימוד [[תורה]] ו[[חסידות]]. לאחר פטירת דודו ר' [[שמחה יששכר בר הלברשטאם]] מצ'שינוב, הצטרפו אליו רבים מחסידיו.
 
ר' חנה הלברשטאם התנגד בתוקף לתנועות [[תנועת ההשכלה היהודית|ההשכלה]] וה[[ציונות]] ולחם אף במפלגת [[אגודת ישראל]] החרדית. התפרסם בתמיכתו בעניי [[ארץ ישראל]] והייתה בו [[אהבת ישראל (מצווה)|אהבת ישראל]] לכל [[יהודי]]. הוא נהג לקבץ בעצמו [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] ל[[צדקה]], וכשראה שאין מוצא אחר, אף משכן את רכושו לטובת יהודי פושט רגל. הוא נהג לצטט את דברי ר' חיים מצאנז: "אינני מפחד משום אדם אפילו לא ממלאך, אני מפחד רק מאנחתו של עני".<ref>{{הערה|1=הציטוט לקוח מאתר "זכור" שבקישור החיצוני הראשון </ref>}}
 
===בימי השואה===