אמב – הבדלי גרסאות

'''אָמְבַּ''' (ב[[געז]] '''አምባ''', ב[[תיגרינית]] '''እምባ''' אִמְבַּ) הוא [[מבצר]] [[הר]]רי המתבסס על [[מבנה (גאולוגיה)|מבנה גאולוגי]] אופייני ל[[הרמה האתיופית|רמה האתיופית]] - [[הר שולחן]] מוקף מצוקים תלולים. הגישה ליישובים המבוצרים שהוקמו על ראשי המצוקים קשה ביותר ולכן ההגנה עליהם נוחה. ממלכת [[ביתא ישראל]] הצליחה להחזיק בשורת מבצרים הרריים מעין אלה לאורך [[תולדות ביתא ישראל: 1270 - 1529|תקופת ההישרדות]], תחת התקפות הולכות ומתעצמות מצד [[האימפריה האתיופית]] הנוצרית. ב[[כברה נגסת]] מסופר על [[סלע]]ים עצומים שאגרו היהודים על שפת המבצרים בהמתנה ליום פקודה, בהם סלעים שדורדרו מראש המבצר על הכוחות המסתערים למעלה ממאה שנים לאחר הצבתם.<ref>{{הערה|1=‏[[אהרון זאב אשכלי]], '''ספר הפלשים - יהודי חבש תרבותם ומסורותיהם''', [[מוסד הרב קוק]], תש"ג 1943, עמ' 150-4‏</ref>}} הבקעת מערכי ההגנה ההרריים התאפשרה לראשונה בשלהי [[המאה השש עשרה]], בסיוע [[תותח]]ים [[האימפריה הפורטוגזית|פורטוגזיים]] ובמחיר אבידות כבדות בנפש.

שלושה מבצרים הרריים מילאו תפקיד ייחודי בקורות [[האימפריה החבשית]] ו[[האימפריה האתיופית]] - [[דברה דאמו]], [[אמב גשן]] ו[[ווחני]].‏‏<ref>{{הערה|1=‏על [[:en:Debre Damo|דברה דאמו]]‏, [[:en:Amba Geshen|אמב גשן]] ו[[:en:Wehni|ווחני]] במהדורה האנגלית של ויקיפדיה.</ref>}} בשלושתם הוחזקו [[זכר]]ים בני משפחת המלוכה תחת משמר קיסרי שמטרתו כפולה - להגן עליהם ולהגן על ה[[קיסר אתיופיה|קיסר]] המכהן מפניהם. שיטה זו תרמה ליציבות השלטון הקיסרי, אך גם סייעה למתנגדי המשטר לחסל את רוב משפחת המלוכה במתקפה מרוכזת על המבצר. כך עלה בידי [[יהודית המלכה]] להשמיד כמעט את כל בית המלוכה החבשי במתקפה על [[מנזר]] דברה דאמו. כחמש מאות שנים מאוחר יותר השמיד [[אחמד אבן איברהים אל-גאזי|אחמד גראן]] את רוב הטוענים לכתר במתקפה מוצלחת על אמב גשן, בו נכלאו בני המלוכה מאז ימי הקיסר [[ימהרנה קריסטוס, קיסר אתיופיה|ימהרנה קריסטוס]]. הקיסר [[פאסיל]] כלא את שארי בשרו בווחני, מסורת שהחזיקה מעמד למעלה ממאתיים שנים לאורך [[השושלת הגונדרית]], עד ימי [[תוודרוס השני, קיסר אתיופיה|תוודרוס השני]]. במרוצת [[המאה העשרים]] [[גלות|גלו]] רבים מבני [[בית המלוכה האתיופי]] לבירות [[אירופה]], כשם שגלו אבותיהם למבצרים ההרריים הנידחים.