אנרכיזם קולקטיביסטי – הבדלי גרסאות

'''אנרכיזם קולקטיביסטי''' היא [[דוקטרינה]] שתומכת בביטול מוסדות ה[[מדינה]] והבעלות הפרטית על [[אמצעי ייצור|אמצעי הייצור]], ובהחלפתן בבעלות שיתופית הנשלטת ומנוהלת על ידי היצרנים (העובדים) עצמם. על פי האנרכיזם הקולקטיביסטי, העובדים יקבלו [[שכר]] על בסיס ה[[זמן]] שהם תורמים לייצור. השימוש בשכר זה יהיה למטרת רכישת מוצרים בשוק שיתופי. <ref>{{הערה|1=Bakunin Mikail. Bakunin on Anarchism. Black Rose Books. 1980. p. 369</ref>}} עקרון זה סותר את העקרון ב[[אנרכו-קומוניזם]], במסגרתו מערכת השכר תבוטל, והאנשים בחברה ייקחו באופן חופשי מצרכים ממחסן סחורות, על בסיס צורך. אם כך, האנרכיזם הקולקטיביסטי נחשב כשילוב בין "אינדיבידואליזם", במובן שבו העובדים הם הבעלים של כלי העבודה שלהם והרכוש אותו יצרו, ובין "קולקטיביזם", במובן שבו האדמה היא בבעלות שיתופית.

בראשית דרכם, האנרכיסטים הקולקטיביסטים השתמשו במושג "קולקטיביזם" על מנת להבדיל את עצמם מה[[מוטואליזם (כלכלה)|מוטואליסטים]] שאימצו את שיטתו של [[פייר-ז'וזף פרודון]], ומהסוציאליסטים המדינתיים שאימצו את שיטתו של [[קארל מרקס]]. בשם החירות, באקונין כתב ש"עלינו למחות תמיד נגד כל דבר שדומה בצורה כלשהי לקומוניזם או לסוציאליזם מדינתי" <ref>{{הערה|1=מתוך הספר "פדרליזם, סוציאליזם ואנטי-תאולוגיה" (1867) [http://www.marxists.org/reference/archive/bakunin/works/various/reasons-of-state.htm]</ref>}}. באקונין התייחס לשתי שיטות אלו כ[[סמכותנות|סמכותניות]] מבסיסן.

החלקים האנטי-סמכותניים של האינטרנציונל הראשון ב-[[1872]] ש"לשאיפות של ה[[פרולטריון]] לא יכולה להיות מטרה אחת חוץ מאשר יצירת ארגון כלכלי ופדרציה חופשיות לחלוטין, המבוססות על העבודה והשוויון של הכול ובלתי-תלויות בכל ממשלה פוליטית", בו לכל פועל תהיה את "הזכות להנאה מהתוצר הגס של עבודתו, ולפיכך, את האמצעים לפיתוח כוחותיו האינטלקטואלים, חומריים ומוסריים המלאים בסביבה שיתופית". השינוי המהפכני הזה יכול להיות רק "התוצאה של פעולה ספונטנית של הפרולטריון עצמו, גופי המסחר שלו והקומונות האוטונומיות" <ref>{{הערה|1=אנרכיזם: היסטוריה מתועדת של רעיונות חירותניים [http://www.blackrosebooks.net/anarism1.htm]</ref>}}. עמדה דומה אומצה על ידי פדרציית הפועלים של האזור הספרדי ב-[[1882]] <ref>{{הערה|1=כפי שנוסחה על ידי האנרכיסט חוזה לונאס פוחולס, בחיבורו "קולקטיביזם" [http://www.blackrosebooks.net/anarism1.htm].</ref>}}.

ההבדל בין אנרכיזם קולקטיביסטי לאנרכו-קומוניזם הוא שתחת אנרכיזם קולקטיביסטי, אמצעי הייצור יהפכו לרכוש משותף של החברה, אך מערכת השכר תשמר בהתבסס על כמות העבודה המבוצעת. אנרכו-קומוניסטים קראו גם הם להפיכת אמצעי הייצור לרכוש חברתי, אך גם לחלוקת הטובין. במקום האמירה "לכל אחד על פי עבודתו", באנרכו-קומוניזם הקהילה תספק את דרישות המחייה לכל חבר ללא תשלום על פי המוטו "לכל אחד על פי צרכיו". <ref>{{הערה|1=This paragraph sourced by Shatz, Marshall; Guess, Raymond; Skinner, Quentin. The Conquest of Bread and Other Writings. Cambridge University Press. p. xvi</ref>}}

הבדל נוסף בין אנרכיזם קולקטיביסטי לאנרכו-קומוניזם הוא שאנרכיזם קולקטיביסטי מדגיש בעלות קולקטיבית על רכוש, בעוד שאנרכו-קומוניזם דוחה את מושג הבעלות לטובת מושגים כשימוש או החזקה, כאשר אמצעי הייצור אינם בבעלות שום אדם או קבוצה <ref>{{הערה|1=Proudhon. ''What is Property'', '''pp. 395-6'''</ref>}} <ref>{{הערה|1=Berkman, Alexander. ''The ABC of Anarchism'', '''p. 68'''</ref>}}.