אפיפניוס מסלמיס – הבדלי גרסאות

אפיפניוס נולד בבסנדוק שבמחוז [[אלאוטרופוליס]] ([[בית גוברין (עיר קדומה)|בית גוברין]]) ביהודה למשפחה יהודית{{הערה|niephoros}}, בשנת 310 או מאוחר יותר. בצעירותו פנה לחיי [[נזיר (נצרות)|נזיר]] ב[[מצרים]], שם התקרב ל[[ולנטיניזם]]. עם שובו ליהודה ב-333 ייסד [[מנזר]] בבסנדוק, הוסמך כ[[כומר]] ושימש כ[[אב מנזר|אב המנזר]] במשך קרוב ל-30 שנה. בשנת [[367]], בזכות שמו כמתנזר ולמדן מונה ל[[בישוף]] [[סלמיס (קפריסין)|קונסטנסיה (סלמיס)]], העיר הראשית ב[[קפריסין]] ושימש שם כבישוף עד מותו.<ref>{{הערה|1=[http://www.ccel.org/ccel/schaff/npnf202.html לפי "היסטוריה אקלסטית" של [[סלמיניוס הרמיאס סוזומנוס|סוזומנוס]], ספר 6, פרק 32]</ref>}}

בשנת [[382]] התערב לטובת פאולינוס מאנטיוכיה (שוב, בתמיכה ברומא), ובשנת [[394]] לספירה נסע ל[[ירושלים]] והיה זה שתקף את חסידי [[אוריגנס]], אחד המכובדים שבמלומדים הנוצרים, ככפירה כביכול, ודחק ב[[בישוף]] [[ירושלים]] יוחנן לגנות את כתביו ואת פרשנותו של אוריגנס למקרא.<ref>{{הערה|1=[http://www.ccel.org/ccel/schaff/npnf202.html לפי "היסטוריה אקלסטית" של [[סוקרטס סכולסטיקוס]], ספר 6, פרק 10]</ref>}} לדעת אפיפניוס ו הייתה יטה אינטלקטואלית מדי ופגעה בטוהר האמונה.{{הערה|זאב רובין, פרשת הקומס יוסף והנסיונות לניצור הגליל, קתדרה 26 (תשמ"ג), עמ' 106}}

בשנת [[402]], בהיותו כבן תשעים, נסע לקונסטנטינופול כדי להלחם בכפירה מדומה דומה של [[יוחנן כריסוסטומוס]], שהואשם על–ידו גם כן בנטייה אחר אוריגנס. [[סלמיניוס הרמיאס סוזומנוס|סוזומנוס]] מספר<ref>{{הערה|1=[http://www.ccel.org/ccel/schaff/npnf202.html לפי "היסטוריה אקלסטית" של [[סלמיניוס הרמיאס סוזומנוס|סוזומנוס]], ספר 8, פרק 15]</ref>}} כי אפיפניוס נהג מספר פעמים זלזול וגסות בכריסוסטומוס וחסידיו שם, כשהוא מבצע הסמכות לכהונה בכנסיותיהם ומסרב לפגוש, להתפלל או לדבר עם כריסוסטומוס. אמוניוס, מאנשי כריסוסטומוס, פנה אליו בהרשאת הקיסרית ושאל אותו האם קרא את ספרי אוריגנס או אלו של מי מחסידיו. אפיפנויוס השיב כי לא קרא כלל את הכתבים שאת כותביהם וחסידיהם רדף במשך עשרות שנים כ"כפירה" ולמד את כל שידע עליהם מ"סיפורים ששמע בנושא".

אפיפניוס מת בספינה בדרכו חזרה לקפריסין מקונסטנטינופול.<ref>{{הערה|1=[http://www.ccel.org/ccel/schaff/npnf202.html לפי "היסטוריה אקלסטית" של [[סוקרטס סכולסטיקוס]], ספר 6, פרק 15]</ref>}}