בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אין קשר מהותי |
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
||
שורה 4:
הקהילה האשכנזית בירושלים התחדשה החל מתחילת [[המאה ה-19]] לצד הקהילה הספרדית שישבה בירושלים במשך דורות. בשל קוטנה של הקהילה בתחילתה, היא נסמכה על הקהילה הספרדית והייתה כפופה לבית הדין של הקהילה הספרדית. עם גידולה בכמות, החלה הקמת מוסדות שונים של הקהילה האשכנזית. בית הדין נוסד על ידי הרב [[שמואל סלנט]], עם עלייתו ארצה בשנת תר"א ([[1841]]), והוא שימש גם כ[[אב בית דין]]. בית הדין שכן אז בסמוך לחצר ה[[חורבת רבי יהודה החסיד|חורבה]]. לאחר פטירתו של ר' יוסף זונדל מסלנט (תרכ"ו, [[1866]]), התמנה הרב סלנט כמורה הוראה לקהילה האשכנזית, והרב [[מאיר אויערבאך]] החליפו בתפקיד אב בית הדין. מקום מושב בית הדין עבר לחצר [[כולל וורשא]]. עם פטירת הרב אויערבאך בשנת תרל"ח ([[1878]]) חזר הרב סלנט לשמש כאב בית הדין.
לאחר עלייתו של הרב [[יהושע ליב דיסקין]] הוקם על ידו בית דין אשכנזי נוסף, צעד שגרם למנהיגי הקהילה האשכנזית הפרושית להעביר החלטה כי מושב בית הדין של הקהילה האשכנזית פרושית יהיה תמיד בחורבת רבי יהודה החסיד, מקום מושבו של בית הדין של הרב סלנט
בשנת [[תר"פ]] עם מינויו של [[הרב קוק]] כרבה של ירושלים והקמת [[הרבנות הראשית]] תמכו הדיינים הרב [[צבי פסח פרנק]] והרב [[אליהו ראם]] בהתאחדות עם בית הדין של הרבנות. הראב"ד הרב [[משה נחום ולנשטיין|משה נחום וואלנשטיין]] התנגד ופרש לבית הדין [[העדה החרדית]] שהקים הרב [[יוסף חיים זוננפלד]].
| |||