מבצע עדשה – הבדלי גרסאות

ההחלטה על הגליית העמים, ובהם העם הצ'צ'ני, הגיעה לאחר מרד צ'צ'ני (שהיקפו היה מצומצם, יחסית למרידות אחרות שהיו באזור בתקופות השונות) שהתקיים בשנים [[1940]]–[[1944]], וקרא לשחרורו של הקווקז כולו. ההנהגה הסובייטית, בהנהגתו של [[סטלין]], הבינה כי עליההחליטה לנקוט בצעדים קיצוניים עלבתגובה מנת לסיים את המרדלמרד, שגבה ממנה מחיר צבאי יקר, בעיצומה של [[מלחמת העולם השנייה]].

עם היחלשותם של הגרמנים והתרחקות חזית הלחימה מהקווקז מחד גיסא, ועם דעיכתו של המרד הצ'צ'ני מאידך גיסא, הואשמו הצ'צ'נים ובני העמים האחרים בבגידה, בשיתוף פעולה עם הנאצים, ובחבלה במאמץ המלחמתי הסובייטי. מידת נכונותן של ההאשמות הסובייטיות בדבר שיתוף פעולה ישיר עם הנאצים מוטלת בספק רב, אולם ההנהגה הסובייטית ראתה בכך הזדמנות ראויה לפתרון הסכסוך האלים המתמשך בקווקז, בדמותו של טיהור אתני.

ב-[[23 בפברואר]] [[1944]], [[יום הצבא הסובייטי]], החל בקווקז הצפוני "מבצע עדשה", אשר תוכנן בקפידה לאורך חודשים רבים. ההכנות כללו ריכוז כוחות צבא גדולים, רובם חיילי [[משרד הפנים הרוסי|משרד הפנים]] והשירותים החשאיים, איסוף קרונות משא, ותכנון מדוקדק של לוחות הזמנים. המבצע התנהל תחת השגחתו של [[לברנטי בריה]], ראש שירותי הביטחון הסובייטים ושר הפנים. בבוקרו של ה-23 בפברואר, אספו כוחות הצבא את בני העמים ה[[צ'צ'נים]], ה[[אינגושים]], ה[[בלקרים]] וה[[קרצ'איי]]. הם צוו לאסוף את מיטלטליהם ולעלות למשאיות ולרכבות. לאחר מכן הובלו לצורך יישובם מחדש בחבל ב[[קזחסטן]] ווב[[קירגיזסטן]]. כתוצאה מהמהלך, [[הרפובליקה הצ'צ'נו-אינגושית]] נמחקה למעשה מהמפה, וכל תושביה הצ'צ'נים והאינגושים, קרוב לחצי מיליון בני אדם, גורשו אל [[אסיה התיכונה]].

ההגליה לוותה במעשי אלימות ורצח קשים כנגד האוכלוסייה המקומית, על אף שלא זו הייתה מטרתה המקורית. משיקולים של עמידה בלוחות זמנים,ובמהלכה נרצחו ונטבחו מאות ואלפי בני אדם, עוד קודם שהועמסו לקרונות המשא (חולים, זקנים, וישובים שלמים שנמנעה גישה רכובה אליהם - כגון הכפר חייבח'). כשליש מהצ'צ'נים מתו במהלך הגירוש מתנאי הדרך הקשים ברכבות המשא. בני העמים ששרדו, יושבו כאמור באסיה התיכונה, ביישובים חדשים, או שצורפו ליישובים ישנים, תחת משטר מיוחד שהגביל את תנועתם.

לאחר מותו של סטלין ב-[[1953]], התרופף בהדרגה המשטר המיוחד,. ובנאוםב[[הנאום סודיהסודי של חרושצ'וב|נאום סוד]]י שנשא [[ניקיטה חרושצ'וב]] ב-[[1956]], נשמעה ביקורת על פעולותיו האלימות של סטלין, ובהם הגירושים ההמוניים. ב-[[1957]], התיר חרושצ'וב לצ'צ'נים ולאינגושים לשוב למולדתם, ו[[הרפובליקה הצ'צ'נו-אינגושית האוטונומית]] חודשה בגבולות חדשים.