בן עזאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא תקין
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 2:
'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.
 
רבו היה כנראה [[רבי יהושע בן חנניה]], נחשב כ[[תלמיד חבר]] ל[[רבי עקיבא]]<ref>{{הערה|1=[[בבא בתרא]] [[S:בבא בתרא קנח ב|קנח:ב]], </ref>}}. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה ונאמר עליו ש"משמת בן עזאי בטלו השקדנים". לא ידוע היכן הוא גדל, וכנראה שבדומה לר' עקיבא- רבו, הוא התחיל ללמוד תורה בגיל מאוחר. מסופר כי בתו של ר' עקיבא הבטיחה לו שתינשא לו בתנאי שיעסוק בתורה (כפי שעשתה אמה לאביה), והוא הסכים. לא ברור האם הוא אכן נשא אותה לאישה ומיד גירש אותה, או שהוא מעולם לא התחתן איתה, אך ידוע שהוא נשאר רווק עד סוף ימיו מכיוון ש"נפשו חשקה בתורה".{{הערה|ראו: {{בבלי|כתובות|סג|א}}, וב[[תוספות]] שם.}} הוא מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[תארים רבניים|רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות|סמיכה]] ומשום שלא היה נהוג לסמוך אדם שאינו נשוי.
 
בן עזאי עסק רבות בענייני [[בית המקדש]] וסדרי ה[[קורבנות]], ואף בענייני [[סדר נזיקין|נזיקין]]. הוא נודע כחכם גדול, ובני הדורות שלאחריו השתבחו בו בשעה של הארה שכלית, והתבטאו בלשון "הריני כבן עזאי". על פי המסופר במסכת [[מסכת חגיגה|חגיגה]], היה אחד מארבעת החכמים שנכנסו ל'[[פרדס (יהדות)|פרדס]]', אך כוחו לא עמד לו והוא נפטר כתוצאה מכך.
 
ידועה במיוחד קביעתו ב[[ספרא]], פרשת קדושים, פרק ד', י"ב (גרסה שונה מעט מובאת ב[[בראשית רבה]], פרשה כד), כי יש כלל גדול מ"[[ואהבת לרעך כמוך]]":
{{ציטוט|תוכן=...ואהבת לרעך כמוך רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה; בן עזאי אומר '''זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול מזה'''.‏‏<ref>{{הערה|1=‏וראו: {{הארץ|בנימין לאו|הקדושה שבין איש לרעהו|1.1404344|25 באפריל 2007‏}}</ref>}}}}
 
אמרות נוספות משל בן עזאי: