החי והצומח של ארץ ישראל – הבדלי גרסאות

עד שנות ה-70 של המאה ה-20 הספרות שעסקה בחי והצומח של ארץ ישראל ובפרט הספרות העברית, הייתה דלה ביותר והקיפה רק חלק קטן מהחי והצומח. בשנות ה-70 וה-80 החלו להתפרסם מאמרים ועיתונים בעברית שהתווספו לספרים באנגלית, כגון [[Flora Palestina]] שעסקה בצמחית הבר של ארץ ישראל ו-[[Fauna Palestinapalaestina]] שעסקה בחלק מקבוצות החי, אך המידע היה עדיין חסר בתחומים רבים כגון חסרי-חוליות, החיים במים, זוחלים, דוחיים, יונקים וצמחים חסרי פרחים ורובו התפרסם כמאמרים מדעיים שאינם נגישים לכלל האוכלוסייה. בתקופה זו החל לפעול [[נחמן אוריאלי]] למען אנציקלופדיה עברית פופולרית שתרכז את כל המידע על החי והצומח בישראל; הוא הצליח לשכנע את [[ההוצאה לאור של משרד הביטחון]] לתמוך כלכלית בפרויקט וקישר בינה לבין [[החברה להגנת הטבע]]. למרות שאוריאלי נפטר זמן קצר אחר כך מפעלו לא נדם ו[[עזריה אלון]] קיבל על עצמו את תפקיד העורך הראשי. ריכוז נושאים רבים כל כך באנציקלופדיה אחת דרש מחקר וארגון מחדש של ה[[סיסטמטיקה]] והידע על ארץ ישראל. כל החומר בכרכים הוא מקורי ונכתב במיוחד לצורך הפרויקט. מעל ל-150 חוקרים השתתפו בכתיבה, כמעט כל קהילת חוקרי הטבע באותה התקופה, ומעל ל-200 צלמים ומאיירים.