32,748
עריכות
מ (←מקורות) |
מ (בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה) |
||
'''ברירה קבוצתית''' היא תהליך ב[[אבולוציה]], שקיומו שנוי במחלוקת<ref>מספרו של דוקינס, יש אלוהים?, עמודים 169-170,<br />*George C. Williams|Williams, G.C. (1972) Adaptation and Natural Selection: A Critique of Some Current Evolutionary Thought. Princetown UP.ISBN 0-691-02357-3<br />* Williams, G.C. (1986) Evolution Through Group Selection. Blackwell. ISBN 0-632-01541-1<br />*John Maynard Smith|Maynard Smith, J. (1964) Group selection and kin selection ''Nature (journal)|Nature'' 201:1145–1147<br />* C.M. Perrins (1964)</ref>, בו הישות עליה פועלת [[ברירה טבעית|הברירה הטבעית]] היא קבוצה של פרטים ולא כל פרט בודד בנפרד. הקבוצה יכולה להיות [[אוכלוסייה (אקולוגיה)|אוכלוסייה]], [[מין (טקסונומיה)|מין]] או כל יחידה [[מיון עולם הטבע|טקסונומית]] אחרת. בברירה קבוצתית [[אלל]]ים המעניקים יתרון לקבוצה נפוצים באבולוציה גם אם הפרט אדיש להם או ניזוק מהם.
רעיון קיומו של תהליך אבולוציוני המעדיף ברירה של קבוצות על פני ברירה של בודדים זכה לפרסום בעקבות עבודתו של ויין-אדוארדס ב-1962.
חוקרים השתמשו בברירה קבוצתית כהסבר ל[[זולתנות]]. גישה זו ספגה ביקורת, בעיקר בגלל הקצב הנמוך של פעולתה. מיינרד סמית' מצא שברירה קבוצתית תהיה כוח דומיננטי רק במקרה שקצב ההגירה נמוך מאוד וקצב ה[[הכחדה]] גבוה מאוד. תנאים כאלו לא מתקיימים בפועל.
באוגוסט [[2010]] התפרסם [[מאמר מדעי|מאמר]] ב[[כתב עת מדעי|כתב העת]] [[Nature]] שנכתב על ידי [[אדוארד וילסון]], מאבות ה[[סוציוביולוגיה]] ושני [[מתמטיקאי]]ם מ[[אוניברסיטת הרווארד]], [[מרטין נוואק]] וקורינה טרניטה התומך בברירה קבוצתית. השלושה טענו כי העובדה שאורגניזמים מפותחים מבחינה חברתית מעדיפים, בסופו של דבר, את קרובי משפחתם (זוהי [[ברירת שארים]]), היא תוצר לוואי של חברותם בקבוצה, ולא הסיבה להתאגדות בקבוצה. ברירת השארים אינה הסיבה ל[[התנהגות]] אלטרואיסטית, אלא רק תוצאתה.
|
עריכות