הבדלים בין גרסאות בדף "בתי המחסה מגדלנה"

מ
בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
מ (בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q1346041)
מ (בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה)
רישומים מראים כי בתחילתה של תנועת מגדלנה, רבות התקבלו למוסד ועזבו על דעת עצמן. לו אן דה קונזו כותבת בספרה "Reform, Respite, Ritual: An Archaeology of Institutions; The Magdalene Society of Philadelphia, 1800-1850", כי הנשים "חיפשו מקלט והקלה על מחלה, על כלא או על בית-מחסה, על משפחה אומללה, על גברים מתעללים או על נסיבות כלכליות ירודות."
 
עקב עברן של הנשים בזנות, הן נחשבו כמכות על חטא: "האישה אשר מעולם לא ידעה זוהמת מחשבה זדונית יחידה – האישה אשר חזה בתוליה מעולם לא נחצה על ידי צל מחשבת חטא! – האישה הנושמת טוהר, תמימות וחן, מקבלת את האישה אשר הבל פיה הנו מגפת ה[[גיהנום]]!"‏‏<ref>{{הערה|1=‏Frances Finnegan, ''Do Penance or Perish: A Study of Magdalene Asylums in Ireland'' (2001), p. 20.‏</ref>}}
 
עד שנות השבעים של המאה ה-20, נדרשו הנשים לפנות למשגיחות - ללא התחשבות בגיל – כ"אמא", ונקראו "ילדות". כפי שנכתב על ידי [[כומר]] ב-[[1931]]: "ייתכן כי תהא זו בלבד טירונית עטופה לבן, ללא כל נדרים עד כה; וייתכן כי תהא זו חוזרת בתשובה לבנת-שיער, זקנה, המשיבה ל[[אל]] אך משקעי חיי חטא. אין זה משנה. בבית 'הרועה הטוב', לעולם תהא האחת ה'אמא', בעוד האחרת היא תמיד ה'ילדה'."‏‏<ref>{{הערה|1=‏שם, עמ' 42.‏</ref>}}
 
על-מנת להשליט סדר ולשמור על אווירה נזירית, נדרשו הנשים לשמור על דממה מוחלטת במשך מרבית שעות היום. חוק הדממה היה חוק עיקרי בחיי הנשים עד המחצית השנייה של [[המאה ה-20]]. [[ענישה גופנית]] רווחה, ותוקפנות סבילה זכתה להתעלמות: "מזג זעפני, המובע לעתים תכופות על ידי סירוב לאוכל, מטופל בצורה הטובה ביותר בשתיקה. כאשר נערה מתעוררת לעובדה שאף-אחד לא שם לב, ואינו מוטרד (ככל הנראה, לפחות) בגלל הרעבתה העצמית, היא מתייאשת מסבלות הקדושים שכפתה על עצמה ולומדת היגיון מהו."‏‏<ref>{{הערה|1=‏Arthur J. S. Maddison, ''Hints on Rescue Work, A Handbook for Missionaries and Superintendants of Homes'' (1898), מצוטט שם, עמ' 31.‏</ref>}}
 
עם השנים, החלו להישלח לבתי המחסה [[משפחה חד-הורית|אמהות לא נשואות]], נשים מאותגרות-התפתחותית ונשים אשר עברו [[התעללות]]. לעתים נשלחו אף נערות צעירות אשר נחשבו לפלרטטניות יתר על המידה. התופעה בה רבים בעלי "אי-תפקוד חברתי" לכאורה שולחו לבתי-המחסה, רווחה באותה תקופה גם בבתי המחסה בבריטניה וגם בבתי המחסה באירלנד.
32,748

עריכות