גויי הים – הבדלי גרסאות

במשך הזמן, עם התרחבות המחקר, הורחב השימוש במונח לתיאור אותם עמים שהגיעו בדרך הים לחופים המזרחיים של הים התיכון גם לפני תקופה זו, ושישבו בו גם לאחריה, ותרבותם מקורה בים האיגאי ובאיי הים התיכון. סברה מקובלת היא שפשיטות גויי הים, שהיו מצוידים בנשק ברזל מול הברונזה של התרבויות הוותיקות, הן שהביאו עימן את [[ימי הביניים הקטנים]]: תקופה בה נמחקה התרבות המיקנית על הכתב העתיק שלה, [[לינאר A]], התרבות הפיניקית המזרחית ספגה מהלומה קשה ממנה התאוששה רק לאחר כמחצית האלף, ואילו מצרים נדחקה מא"י<ref>{{הערה|1=[http://faculty.biu.ac.il/~maeira/heb_iri.html אוניברסיטת בר-אילן פרויקט תל צפית]</ref>}}.

ב[[מכתבי אל עמרנה]] מן המאה ה־14 לפני הספירה נזכרים [[שרדנה|‏שרדנים]] המשמשים שכירי חרב למצרים, ולכים הנזכרים כשודדים, גם בתעודות מ[[אוגרית]] מהמאה המאה ה 13 לספירה נזכרים [[שרדנה|‏שרדנים]] כבעלי קרקעות ככול הנראה בשרותו של המלך<ref>{{הערה|1=זרטל. א'. סודו של סיסרא עמ' 164.</ref>}}.

ב[[אודיסאה]] מוזכרת פלישה של [[אכאים]] לדלתה של ה[[נילוס]], פלישה שנהדפה על ידי כח שכלל חיילים ומרכבות בדומה לתיאורים המצריים<ref>{{הערה|1=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.01.0136%3Abook%3D17%3Acard%3D424|אודיסאה אודיסאה ספר 17 שורה 427]</ref>}}.

בחוף הדרומי של ישראל של היום התיישב אחד מהעמים הנימנים על גויי הים, ה[[פלשתים]], בסוף האלף השני לפנה"ס, הפלשתים מוזכרים בתנ"ך, בכתובות המצריות שתוארו לעיל, בכתובות אשוריות מהמאה השביעית לפנה"ס ושרידיה שהתערו בחברה המקומית המשיכו ביחודם עד לתקופה הפרסית, בעשרות השנים האחרונות נחקרה קבוצה זו באופן אינטנסיבי יחסית על ידי הארכאולוגים וכיום אין כמעט ספק במוצאה מהתרבות האיגאית<ref>{{הערה|1=הערך [[פלשתים]] ויקיפדיה</ref>}}, אזור החוף הדרומי של ארץ ישראל נקרא עד היום על שמה [[פלשת]]. לאחר כישלון [[מרד בר כוכבא]] ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופה הרומית]] הסב השלטון את שמה של כל ארץ ישראל ל"[[פלשתינה]]" וכך היא נקראה בשפות האירופאיות.

בגילגולים שונים התקיימו הערים הללו ושמרו על חלק מתרבותם לתוך [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|התקופה ההלניסטית]] ועד לתקופה הנוצרית<ref>{{הערה|1=לדיון מעניין בזהותם הדתית של הפלשתים וגילגוליה עד לתקופה הנוצרית ראו מאמרו של פרופ' איתמר זינגר "[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/54017.html לבעיית זהותו של דגון אלוהי הפלשתים]", קתדרה 54</ref>}}.