קנטוניסטים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
|||
שורה 22:
אמנם, במצב זה, נתפסו בעיקר בניהם של העניים, ואילו בני העשירים ובעלי המעמד, שלהם היו קשרים עם ראשי הקהילה הצליחו להוציא את בניהם מחוץ לרשימת המגויסים. בנוסף, ה"חאפערים" גם הם היו יהודים שלא תמיד עשו את עבודתם בכפייה, וכך נוצר מצב שבעיירות רבות התערער האמון ההדדי בין היהודים, ובין הממסד לקהילה.
על פי תיאורו של רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]], הקים רבי [[הצמח צדק|מנחם מענדל שניאורסון]] ועד לטיפול במצב, שניסה להפחית ממספר האנשים שיש לתת לעבודת הצבא על ידי פדייתם בכסף, ארגון בשם "חברה תחיית המתים" שמטרתו הייתה שחרור את הילדים בכל צורה שהיא, משיחוד השומרים ורישום הילדים כמתים, ושליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים כדי לעודדם ולחזקם שישארו יהודים נאמנים לדתם
==התייחסות הרבנים==
כיוון שגזירת הקנטוניסטים גרמה להעברה על דת, שימשה גזירה זו לדיונים שונים מבחינות מוסריות והלכתיות. דוגמה להתלבטות הייתה האפשרות להנצל על ידי מסירת ילדים אחרים (הידוע בהלכה כאיסור "[[מוסר (הלכה)|מוסר]]") בין ראשי הרבנים שדנו בשאלה זו היה הרב [[דוד מנובהרדוק]] מחבר "גליא מסכת". כמו כן ה[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]] ורבי [[אלחנן וסרמן]] דנו ביחס לקנטוניסטים (קובץ מאמרים חלק א עמוד מא ובעמוד שלו).
כמו כן דנו האם חייב אדם [[קידוש השם|למסור את נפשו]] בעניין זה, האם חל כאן דין "ייהרג ואל יעבור". או מותר לאדם למסור את עצמו תחת בנו, והאם מותר לסייע ביד האב כזה (דיון בדין [[לפני עיוור לא תיתן מכשול]]).
==הקנטוניסטים בתרבות==
|