גלקסיית אנדרומדה – הבדלי גרסאות

|בהירות=3.4+ <ref>{{הערה|1= מידע באתר [http://simbad.u-strasbg.fr/simbad/sim-id?Ident=M+31&jsessionid=DFCE0A14E50C75EC8D3D231B46E2F5AE SIMBAD]</ref>}}

'''גלקסיית אנדרומדה''' (נקראת גם '''M31''' או '''NGC224''') היא [[גלקסיה ספירלית]] בהירה והיא הגלקסיה הגדולה הקרובה ביותר לגלקסיה שלנו<ref>{{הערה|1=ישנן גלקסיות ננסיות לווייניות של שביל החלב, אשר קרובות יותר מאנדרומדה. הגלקסיה הננסית הקרובה ביותר לגלקסיה שלנו היא Canis Major Dwarf, במרחק של כ-42 אלף שנות אור ממרכז שביל החלב, וכ-25 אלף שנות אור ממערכת השמש.

</ref>}}, [[שביל החלב]]. אנדרומדה היא הגלקסיה הגדולה היחידה שניתן לראות מכדור הארץ בעין בלתי מזוינת והיא גם העצם המרוחק ביותר - כ-2.5 מיליון [[שנת אור|שנות אור]] שניתן לראות ללא ציוד עזר. גלקסיית אנדרומדה נקראת על שם [[קבוצת כוכבים|קבוצת הכוכבים]] [[אנדרומדה (קבוצת כוכבים)|אנדרומדה]] שבתחומה היא נמצאת.

גלקסיית אנדרומדה נראית בבירור כ[[ערפילית]] בהירה עם דרגת [[בהירות]] 3.44, העצם השני בבהירותו ב[[קטלוג מסיה]] אחרי ה[[פליאדות (צביר כוכבים)|פליאדות]], כך שקיומה היה ידוע כבר בעת העתיקה. התעוד הידוע הראשון שלה הוא משנת [[964]] באטלס הכוכבים של ה[[אסטרונום]] ה[[פרסים|פרס]]י עבד אל רחמן אל-סופי, שם צויירה כענן קטן. התצפית המתועדת הראשונה באמצעות [[טלסקופ]] נעשתה על ידי האסטרונום ה[[גרמנים|גרמני]] סימון מאריוס ב-[[15 בדצמבר]] [[1612]].<ref name{{הערה|שם="SEDS" >|1=היסטוריה תצפיתית ב-M31 ב[http://www.seds.org/messier/Mdes/dm031.html אתר SEDS]</ref>}} מאריוס ציין שזו ערפילית ללא כוכבים ושבהירותה גדולה יותר במרכזה. [[שארל מסיה]] צפה בה בשנת [[1764]] ויחס את גילויה למאריוס. הוא כלל אותה ב[[קטלוג מסיה]] כ-M31, ותיאר אותה כערפילית חסרת כוכבים בצורת שני חרוטים בעלי בסיס משותף, שבהירותה יורדת ככל שמתרחקים ממרכזה. בשנת [[1780]] [[ויליאם הרשל]] העריך את קוטרה הזוויתי בכמעלה וחצי ובשל גודלה ובהירותה, שיער שהיא הערפילית הקרובה ביותר לכדור הארץ וציין ש"מרחקה הוא לכל היותר פי 2,000 מהמרחק של [[סיריוס]]".<ref name{{הערה|שם="SEDS" />}}

בשנת [[1864]] האסטרונום ה[[בריטים|בריטי]] ויליאם הגינס היה הראשון שערך ניתוח [[ספקטרוסקופיה|ספקטרוסקופי]] של האור המגיע מגלקסיית אנדרומדה והבחין שלא מדובר ב[[ספקטרום]] האופייני ל[[ערפילית פליטה|ערפיליות פליטה]] אלא בספקטרום האופייני לכוכבים. בשנת [[1887]] צולמה הגלקסיה על ידי אייזק רוברטס ולראשונה ניתן היה להבחין בצורתה הספירלית, אך רוברטס שיער שמדובר במערכת שמש בשלבי התהוות. בשנת [[1912]] נמדדה מהירותה הרדיאלית והתגלה שהיא נעה לכיוון השמש במהירות הגדולה ביותר שנמדדה עבור עצם שמימי כלשהו - כ-300 קילומטר בשנייה.<ref>{{הערה|1=1913, V. Slipher: [http://articles.adsabs.harvard.edu/cgi-bin/nph-iarticle_query?1913LowOB...2...56S&amp;data_type=PDF_HIGH&amp;whole_paper=YES&amp;type=PRINTER&amp;filetype=.pdf The radial velocity of the Andromeda Nebula]</ref>}} ממצא זה חיזק את ההשערה שמדובר בעצם הנמצא מחוץ ל[[שביל החלב]].

בשנת [[1917]] התגלתה בגלקסיית אנדרומדה [[נובה]] על ידי האסטרונום האמריקני הבר קרטיס. ה[[בהירות מוחלטת|בהירות המוחלטת]] של הנובה הייתה מדרגה 15 לעומת נובות עם דרגת בהירות ממוצעת סביב 5 בשביל החלב ומכך הסיק קרטיס שהמרחק של הערפילית הוא בערך פי 100 מהמרחק הממוצע של הנובות בשביל החלב, ולכן לא ייתכן שהיא נמצאת בתוך שביל החלב.<ref>{{הערה|1=1917, H. D. Curtis: [http://articles.adsabs.harvard.edu/cgi-bin/nph-iarticle_query?1988PASP..100....6C&amp;data_type=PDF_HIGH&amp;whole_paper=YES&amp;type=PRINTER&amp;filetype=.pdf Novae in Spiral Nebulae and the Island Universe Theory]</ref>}} בשנת [[1923]] זיהה [[אדווין האבל]] [[משתנה קפאידי|משתנים קפאידיים]] בגלקסיית אנדרומדה ובאמצעותם חישב את המרחק אליה. מכיוון שלא היה מודע לקיומם של שני סוגים של משתנים קפאידיים, הוא טעה בחישוב המרחק והעריך אותו בכ-900,000 שנות אור בלבד,<ref>{{הערה|1=1929, E. P. Hubble: [http://articles.adsabs.harvard.edu/cgi-bin/nph-iarticle_query?1929ApJ....69..103H&amp;data_type=PDF_HIGH&amp;whole_paper=YES&amp;type=PRINTER&amp;filetype=.pdf A spiral nebula as a stellar system, Messier 31]</ref>}} אך היה בכך די כדי לקבוע באופן חד משמעי כי מדובר בגלקסיה מחוץ לשביל החלב. בשנת [[1953]], עם השלמת [[פאלומר (מצפה הכוכבים)|מצפה הכוכבים הר פאלומר]] נערכו מדידות מדויקות יותר שהראו שהמרחק לגלקסיית אנדרומדה הוא למעשה יותר מכפול.

* שימוש ב[[משתנה קפאידי|משתנים קפאידיים]] תוך זיהוי סוגם על ידי ניתוח הספקטרום שלהם נותן מרחק של כ-2.51 מיליון שנות אור.<ref>{{הערה|1=I. D. Karachentsev, V. E. Karachentseva, W. K. Huchtmeier & D. I. Makarov [http://iopscience.iop.org/1538-3881/127/4/2031/pdf/203472.web.pdf A Catalog of Neighboring Galaxies], The Astronomical Journal, 127:2031–2068, 2004 April, p. 2034</ref>}}

* בשנת [[2005]] זוהה [[כוכב משתנה]] לוקה המורכב מ[[כוכב כפול|זוג כוכבים]] מ[[סוג ספקטרלי]] O ו-B, המקיפים זה את זה במחזוריות של כ-3.5 ימים. מניתוח הליקויים ניתן היה לחשב את רדיוסי הכוכבים ומניתוח הספקטרום קיבלו את טמפרטורת פני השטח וכך חושבה [[בהירות מוחלטת|בהירותם המוחלטת]] ומההבדל בינה ובין הבהירות הנראית הוסק שמרחקם מכדור הארץ הוא כ-2.52 מיליון שנות אור.<ref>{{הערה|1=I. Ribas, C. Jordi, F. Vilardell, E. L. Fitzpatrick, R. W. Hilditch, & E. F. Guinan: [http://iopscience.iop.org/1538-4357/635/1/L37/pdf/20000.web.pdf First Detemination of the Distance & Fundamental Properties of an Eclipsing Binary in the Andromeda Galaxy], The Astrophysical Journal, 635:L37–L40, 2005 December 10</ref>}}

* ל[[ענק אדום|ענקים אדומים]] יש בהירות מוחלטת מקסימלית, שאינה תלויה במסתם או ב[[מתכתיות]] שלהם ועל ידי מדידת הבהירות הנראית של הענקים האדומים הבהירים ביותר בגלקסיית אנדרומדה ניתן להעריך שמרחקם הוא כ-2.56 מיליון שנות אור.<ref>{{הערה|1= A. W. McConnachie, M. J. Irwin, A. M. N. Ferguson, R. A. Ibata, G. F. Lewis, N. Tanvir: [http://articles.adsabs.harvard.edu/cgi-bin/nph-iarticle_query?2005MNRAS.356..979M&amp;data_type=PDF_HIGH&amp;whole_paper=YES&amp;type=PRINTER&amp;filetype=.pdf Distances and Metallicities for 17 Local Group Galaxies], Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Volume 356, Issue 4, p. 983</ref>}}

גלקסיית אנדרומדה נראית מכדור הארץ כ[[אליפסה]] שאורכה הזוויתי הוא כ-3.2 מעלות ורוחבה הזוויתי כמעלה. מכיוון שמרחקה הוא כ-2.5 מיליון שנות אור נובע שקוטרה הוא כ-141,000 שנות אור. תצפיות שנעשו בשנת [[2005]] ב[[מצפה קק]] העלו שכוכבים שנצפים מסביב לגלקסיה למעשה שייכים לה וקוטרה האמיתי מגיע ל-220,000 שנות אור - יותר מפעמיים קוטרו של שביל החלב.<ref>{{הערה|1=S. C. Chapman, R. Ibata, G. F. Lewis, A. M. N. Ferguson, M. Irwin, A. McConnachie, N. Tanvir: [http://arxiv.org/abs/astro-ph/0602604 A kinematically selected, metal-poor stellar halo in the outskirts of M31]</ref>}}

מסתה של גלקסיית אנדרומדה לא ידועה במדויק ומוערכת בכ-1.2 טריליון (1.2x10¹²) [[מסת שמש|מסות שמש]].<ref>{{הערה|1=N. W. Evans & M. I. Wilkinson: [http://articles.adsabs.harvard.edu/cgi-bin/nph-iarticle_query?2000MNRAS.316..929E&amp;data_type=PDF_HIGH&amp;whole_paper=YES&amp;type=PRINTER&amp;filetype=.pdf The mass of the Andromeda galaxy], Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Volume 316, Issue 4, p. 929</ref>}} תצפיות עדכניות שנערכו על ידי [[טלסקופ החלל שפיצר]] גילו כי באנדרומדה כטריליון (10¹²) כוכבים,<ref>{{הערה|1=New Scientist: [http://www.newscientist.com/article/dn9282-andromeda-galaxy-hosts-a-trillion-stars.html Andromeda galaxy hosts a trillion stars], 06 June 2006</ref>}} פי שניים וחצי יותר מאשר בשביל החלב. עוצמת ההארה של הגלקסיה היא פי 26 מיליארד מעוצמת ההארה של השמש.

אנדרומדה היא [[גלקסיה ספירלית]] מ[[סיווג מורפולוגי של גלקסיות|סוג]] SA(s)b I-II. הגלקסיה נטוייה בזווית של 77 [[מעלה (זווית)|מעלות]] ביחס לקו הראיה אליה ולכן נראית אליפטית. תצפיות בתחום ה[[תת-אדום]] משנת [[2007]] הראו שייתכן ולמעשה זו גלקסיה בעלת מוט (Bar), כאשר המוט נמצא בכיוון הציר הארוך של האליפסה, כפי שהגלקסיה נראית מכדור הארץ.<ref>{{הערה|1=R. L. Beaton, S. R. Majewski, P. Guhathakurta, M. F. Skrutskie, R. M. Cutri, J. Good, R. J. Patterson, E. Athanassoula, & M. Bureau: [http://iopscience.iop.org/1538-4357/658/2/L91/pdf/20722.web.pdf Unveiling the Boxy Bulge & Bar of the Andromeda Spiral Galaxy],The Astrophysical Journal, 658: L91–L94, 2007 April 1, p. L91</ref>}}

לגלקסיה שתי זרועות ברורות שמקיפות את מרכז הגלקסיה בכיוון השעון (במבט מכיוון כדור הארץ) כאשר הן הדוקות למדי והמרחק ביניהן הוא כ-13,000 שנות אור. בשולי הזרועות נמצאים [[אזור H II|אזורי H II]]. מחוץ לדיסקת הגלקסיה יש הילה דומה להילה של שביל החלב ובה כוכבים עם [[מתכתיות]] נמוכה. צילומים של [[טלסקופ החלל האבל]] הראו שלגלקסיה יש שני גרעינים במרכזה. ייתכן שהגלקסיה נוצרה בצורה זו, או שסיפחה אליה גלקסיה קטנה יותר שנלכדה בכוח המשיכה שלה.<ref>{{הערה|1=מרכז גלקסיית אנדרומדה ב[http://www.seds.org/messier/Pics/Jpg/m31c_hst.jpg תמונה של טלסקופ החלל האבל]</ref>}}

את גלקסיית אנדרומדה מקיפות לפחות 15 [[גלקסיה לוויינית|גלקסיות לווייניות]] קטנות, רובן נמצאות במישור הקפה יחיד, הנטוי ב 56°- ביחס לציר הסיבוב של הגלקסיה.<ref>{{הערה|1=A. Koch & E. K. Grebel: [http://arxiv.org/PS_cache/astro-ph/pdf/0509/0509258v2.pdf The Anisotropic Distribution of M 31 Satellite Galaxies: A Polar Great Plane of Early-Type Companions]</ref>}} השתיים הבהירות מביניהן מופיעות ב[[קטלוג מסיה]] כ-[[M110]] ו-[[M32]] וניתנות לצפיה באמצעות [[משקפת]] איכותית.

מדידות ספקטרוסקופיות הראו שמהירות ההקפה של כוכבי הגלקסיה סביב מרכזה מגיעה ל-225 קילומטר לשנייה במרחק של 1,300 שנות אור מהמרכז, יורדת לכ-50 קילומטר לשנייה במרחק של 7,000 שנות אור מהמרכז ועולה בהדרגה עד למהירות של כ-250 קילומטר לשנייה במרחק של 33,000 שנות אור מהמרכז. לאחר מכן המהירות שוב יורדת בהדרגה עד לכ-200 קילומטר לשנייה במרחק של 80,000 שנות אור.<ref>{{הערה|1= V. C. Rubin, W. K. Ford: [http://articles.adsabs.harvard.edu/cgi-bin/nph-iarticle_query?1970ApJ...159..379R&amp;data_type=PDF_HIGH&amp;whole_paper=YES&amp;type=PRINTER&amp;filetype=.pdf Rotation of the Andromeda Nebula from a Spectroscopic Survey of Emission Regions], Astrophysical Journal, vol. 159, p.379</ref>}} מניתוח המהירויות ניתן להסיק שליבת הגלקסיה בעלת מסה של כ-6 מיליארד מסות שמש ושהמסה גדלה לינארית עם הרדיוס עד למרחק של 45,000 שנות אור ואז ממשיכה לגדול בקצב שהולך ויורד.