הבדלים בין גרסאות בדף "בעיטת עונשין"

נוספו 963 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
שוחזר מעריכות של 31.44.133.33 (שיחה) לעריכה האחרונה של Little Savage
תגית: חשד למילים בעייתיות
מ (שוחזר מעריכות של 31.44.133.33 (שיחה) לעריכה האחרונה של Little Savage)
==דו-קרב בעיטות הכרעה==
===נוהל===
כולם זונות קיצרבמשחקי [[גביע (ספורט)|גביע]] המתנהלים בשיטת [[נוק אאוט]], כאשר אין הכרעה במשחק בתום הזמן הרגיל של המשחק (90 דקות), נהוג להאריך את המשחק ב-30 דקות נוספות, המחולקות לשתי מחציות שוות. אם בסיום ההארכה עדיין אין הכרעה, נהוג לעתים להכריע את המשחק באמצעות דו-קרב של בעיטות הכרעה מ-11 מטרים.
 
כללי ביצוע הבעיטה זהים כבמקרה של בעיטת עונשין במהלך המשחק, אך משום שהדו-קרב מתקיים אחר תום המשחק, אסור לשחקן כלשהו לגעת בכדור אחרי הבעיטה חוץ מהשוער הניצב בשער.
 
לא הונהג על ידי [[פיפ"א]] ו[[אופ"א]] עד [[1970]]. אולם, קדמו להנהגת שיטת הכרעה זו גרסאות שונות של השיטה הנוכחית בהן השתמשו במפעלים מקומיים במדינות שונות. לדוגמה: ב[[גביע יוגוסלביה בכדורגל|גביע היוגוסלבי]] החל מ-[[1952]]{{כ}}{{הערה|1=[http://www.rsssf.com/tablesj/joegcupdetail.html#52 גביע יוגוסלביה בכדורגל, אתר {{כ}} rsssf.com]}}, ב[[גביע איטליה בכדורגל|גביע האיטלקי]] החל מעונת 1958-1959{{כ}}{{הערה|1=[http://www.rsssf.com/tablesi/italcup59.html גביע איטליה בכדורגל באתר {{כ}} rsssf.com]}} ועוד במדינות שונות באירופה ובדרום-אמריקה. אף בישראל הייתה נהוגה השיטה ב"גביע קרנר" (אליפות ליגות הנוער בשנות ה-50 וה-60) ובטורנירים לא רשמיים.{{הערה|1={{דבר||בדו-קרב דרמטי של בעיטות 11 מטר (3:4) ניצחה "בני-יהודה" את "סטוק-סיטי"|1963/05/30|00603}}}}{{הערה|1={{דבר||כפ"ס וחולון בגמר גביע קרנר לנוער|1966/05/15|00613}}}}
בשלב הראשון של הדו-קרב זוכה כל קבוצה לחמש בעיטות הכרעה, המתבצעות לסירוגין. רשאים לבעוט רק השחקנים שהשתתפו במשחק בעת שריקת הסיום. המנצחת במשחק היא זו שהבקיעה מספר גדול יותר של שערים. אם בתום חמש הבעיטות לכל קבוצה אין הכרעה, זוכה כל קבוצה לבעיטה נוספת, לסירוגין, עד להכרעה.
 
לפי [[שיטת הדירוג של אופ"א]], [[קבוצת כדורגל|קבוצות]] אינן מקבלות ניקוד נוסף בחישוב דירוגם עבור ניצחון בדו-קרב בעיטות הכרעה, אלא רק ניקוד עבור תוצאת התיקו במשחק, לעומת [[נבחרת לאומית|נבחרות לאומיות]] אשר מקבלות ניקוד מיוחד עבור ניצחון זה.
 
===היסטוריה===
דו-קרב של בעיטות הכרעה לא הונהג על ידי [[פיפ"א]] ו[[אופ"א]] עד [[1970]]. אולם, קדמו להנהגת שיטת הכרעה זו גרסאות שונות של השיטה הנוכחית בהן השתמשו במפעלים מקומיים במדינות שונות. לדוגמה: ב[[גביע יוגוסלביה בכדורגל|גביע היוגוסלבי]] החל מ-[[1952]]{{כ}}{{הערה|1=[http://www.rsssf.com/tablesj/joegcupdetail.html#52 גביע יוגוסלביה בכדורגל, אתר {{כ}} rsssf.com]}}, ב[[גביע איטליה בכדורגל|גביע האיטלקי]] החל מעונת 1958-1959{{כ}}{{הערה|1=[http://www.rsssf.com/tablesi/italcup59.html גביע איטליה בכדורגל באתר {{כ}} rsssf.com]}} ועוד במדינות שונות באירופה ובדרום-אמריקה. אף בישראל הייתה נהוגה השיטה ב"גביע קרנר" (אליפות ליגות הנוער בשנות ה-50 וה-60) ובטורנירים לא רשמיים.{{הערה|1={{דבר||בדו-קרב דרמטי של בעיטות 11 מטר (3:4) ניצחה "בני-יהודה" את "סטוק-סיטי"|1963/05/30|00603}}}}{{הערה|1={{דבר||כפ"ס וחולון בגמר גביע קרנר לנוער|1966/05/15|00613}}}}
 
שני אנשים טוענים כי הם היו אלה שהציעו שיטת הכרעה זו למוסדות פיפ"א. הראשון הוא יוסף דגן, אזרח [[ישראלי]], גורס כי הוא הציע את השיטה לאחר שצפה ב[[נבחרת ישראל בכדורגל]] מפסידה ב[[הטלת גורל|הגרלה]] ברבע גמר בטורניר הכדורגל ב[[אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)|אולימפיאדת מקסיקו סיטי]] ב-[[1968]].{{הערה|1=
39,087

עריכות