הבדלים בין גרסאות בדף "דאוגבפילס"

נוספו 4 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
מ (בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה)
הקהילה היהודית בעיר קיימת מאמצע [[המאה ה־18]]. כיהנו בה רבנים מגדולי הדור. המפורסמים שבהם: מ[[תרל"ט]] עד [[ה' באב]] [[תרמ"ז]] ([[1887]]) כיהן כרב העיר הרב [[ראובן הלוי לוין]] (שכונה ר' ראובן דננבורגר על שם עירו) שהיה רבו של [[הרב קוק]] מגיל בר המצווה ועד פטירת ר' ראובן שהגיע לעיר כשהרב קוק היה בן 13. אחריו כיהן ברבנות הרב [[מאיר שמחה מדווינסק]] כראש קהילת ה[[ליטאים|מתנגדים]], ורבי [[יוסף רוזין]] (הרוגצ'ובר) כיהן משנת [[תרמ"ט]] ([[1889]]) כראש קהילת ה[[תנועת החסידות|חסידים]]. עוד כיהנו כרבני העיר, הרב [[אהרן שאול זליג מאירוב הכהן]] שהיה לפני ר' ראובן, והרב אלחנן הכהן שכיהן ברבנות העיר לאחר ר' מאיר שמחה.
 
כמו כן, נולדו בעיר השחקן [[שלמה מיכאלס]], [[שאול אביגור]], [[אליעזר שטריך]], [[שרה עזריהו]] ו[[מארק רותקו]]. [[איסר הראל]] גדל בעיר עם משפחתו. הראל מתאר בספרו 'ביטחון ודמוקרטיה' מאורע מדהים שהסעיר את תושבי העיר: הוא כותב כי בחורף אחד גשום מאוד עלה הנהר המקומי על גדותיו והייתה סכנה גדולה שהמים יפרצו את הסכר ויציפו את העיר. רב העיר, הרב מאיר שמחה, התפלל לאלוקים וביקש רחמים על תושבי העיר. כעבור זמן קצר החלו המים לשקוע, והעיר ניצלה.<ref>{{הערה|1=[http://www.tsofar.com/zofar/mashtap/show_story.asp?id=7018 התיאור המלא מהספר].</ref>}}
 
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] הופצצה העיר בידי ה[[האימפריה הגרמנית|גרמנים]], ולכן רוב היהודים עזבוה למשך תקופה זו. הם חזרו מאוחר יותר, וערב [[מלחמת העולם השנייה]] התגוררו בעיר 13,000 יהודים. בשנת [[1940]], במהלך הכיבוש הסובייטי של לטביה, נשלחו רבים מחשובי יהודיה של העיר לסיביר כאויבי המשטר.
32,748

עריכות