|
איך מכונה אדם שחסר לו חוש הריח? וו
[[קובץ:Ronaldinho Barça-Hearts.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעיטת עונשין טיפוסית בכדורגל]]
עכשיו סתמו תפה סבבה.אה וואה וואה ואה
'''בעיטת עונשין''', המכונה גם '''פנדל''', היא בעיטה או זריקת עונשין המקובלת ב[[משחקי כדור]] שונים. המונח "פנדל" הוא שיבוש של המילה האנגלית Penalty.
==בעיטת עונשין בכדורגל==
כששחקן הגנה מבצע ב[[רחבת ה-16]] עבירה המחייבת [[בעיטה חופשית#בעיטה חופשית ישירה|בעיטה חופשית ישירה]] (מיקום העבירה נקבע על פי השחקן המכשיל), או כאשר שחקן שדה (למעט ה[[שוער]]) נוגע בכדור בידו בתוך רחבת ה-16 של קבוצתו, נדרש [[שופט כדורגל|השופט]] לפסוק בעיטת עונשין ממרחק של 11 מטרים לזכות הקבוצה היריבה.
הבעיטה מבוצעת מנקודה במרכז הרחבה, הנמצאת במרחק אחד עשר מטרים מהשער, ובעת ביצועה רשאים להמצא בתוך רחבת ה-16 רק השחקן שנבחר לבצע את בעיטת העונשין ושוער הקבוצה שנענשה. לשוער מותר לנוע על קו השער, אך אסור לו לצאת משערו. מרגע שבוצעה הבעיטה, מותר לכל השחקנים להיכנס אל תוך רחבת ה-16 והמשחק ממשיך כרגיל, מה שמאפשר לשחקנים לבעוט בכדור שנהדף על ידי השוער או ניתז מקורות או משקוף השער. לשחקן שביצע את בעיטת העונשין אסור לגעת בו שוב לפני שנגע בו שחקן אחר.
השחקן הבועט רשאי למסור את הכדור לאחד מחבריו לקבוצה. אפשרות זו פחות שכיחה בשל אי יעילותה, שכן עדיף לבצע בעיטה ישירה.
בגלל רוחבו של השער וקרבת נקודת העונשין אליו, מצליחים רוב בועטי בעיטות העונשין להחדיר את כדור העונשין אל תוך השער (להבקיע), ובעיני רבים נחשבת פסיקת בעיטת עונשין למהלך העשוי להכריע את המשחק.
על-פי-רוב, נבעטת בעיטת העונשין בעוצמה רבה ולשוערים אין יכולת להגיע ממרכז השער אל פינותיו התחתונות או העליונות. משום כך, בוחרים רוב השוערים לנחש להיכן תיבעט בעיטת העונשין ולזנק לכיוון זה. מכיוון שלשוערים סיכוי נמוך לעצור את בעיטת העונשין, רמת הציפיות להצלחה נמוכה מהשוער אך גדולה מהשחקן הבועט{{הערה|[http://sport-psychology.blogspot.com/2010/06/blog-post.html פסיכולוגיה מהנקודה הלבנה] באתר [http://sport-psychology.blogspot.com פסיכולוגיית ספורט]}}. סיכויי הבקעת השער מרביים כאשר הכדור מוחדר לפינתו הגבוהה, הימנית או השמאלית, של השער, אך שחקנים רבים נמנעים מבעיטת הכדור לשם, מחשש שיחטיאו לחלוטין את מסגרת השער.
==דו-קרב בעיטות הכרעה==
===נוהל===
במשחקי [[גביע (ספורט)|גביע]] המתנהלים בשיטת [[נוק אאוט]], כאשר אין הכרעה במשחק בתום הזמן הרגיל של המשחק (90 דקות), נהוג להאריך את המשחק ב-30 דקות נוספות, המחולקות לשתי מחציות שוות. אם בסיום ההארכה עדיין אין הכרעה, נהוג לעתים להכריע את המשחק באמצעות דו-קרב של בעיטות הכרעה מ-11 מטרים.
כללי ביצוע הבעיטה זהים כבמקרה של בעיטת עונשין במהלך המשחק, אך משום שהדו-קרב מתקיים אחר תום המשחק, אסור לשחקן כלשהו לגעת בכדור אחרי הבעיטה חוץ מהשוער הניצב בשער.
בשלב הראשון של הדו-קרב זוכה כל קבוצה לחמש בעיטות הכרעה, המתבצעות לסירוגין. רשאים לבעוט רק השחקנים שהשתתפו במשחק בעת שריקת הסיום. המנצחת במשחק היא זו שהבקיעה מספר גדול יותר של שערים. אם בתום חמש הבעיטות לכל קבוצה אין הכרעה, זוכה כל קבוצה לבעיטה נוספת, לסירוגין, עד להכרעה.
לפי [[שיטת הדירוג של אופ"א]], [[קבוצת כדורגל|קבוצות]] אינן מקבלות ניקוד נוסף בחישוב דירוגם עבור ניצחון בדו-קרב בעיטות הכרעה, אלא רק ניקוד עבור תוצאת התיקו במשחק, לעומת [[נבחרת לאומית|נבחרות לאומיות]] אשר מקבלות ניקוד מיוחד עבור ניצחון זה.
===היסטוריה===
דו-קרב של בעיטות הכרעה לא הונהג על ידי [[פיפ"א]] ו[[אופ"א]] עד [[1970]]. אולם, קדמו להנהגת שיטת הכרעה זו גרסאות שונות של השיטה הנוכחית בהן השתמשו במפעלים מקומיים במדינות שונות. לדוגמה: ב[[גביע יוגוסלביה בכדורגל|גביע היוגוסלבי]] החל מ-[[1952]]{{כ}}{{הערה|1=[http://www.rsssf.com/tablesj/joegcupdetail.html#52 גביע יוגוסלביה בכדורגל, אתר {{כ}} rsssf.com]}}, ב[[גביע איטליה בכדורגל|גביע האיטלקי]] החל מעונת 1958-1959{{כ}}{{הערה|1=[http://www.rsssf.com/tablesi/italcup59.html גביע איטליה בכדורגל באתר {{כ}} rsssf.com]}} ועוד במדינות שונות באירופה ובדרום-אמריקה. אף בישראל הייתה נהוגה השיטה ב"גביע קרנר" (אליפות ליגות הנוער בשנות ה-50 וה-60) ובטורנירים לא רשמיים.{{הערה|1={{דבר||בדו-קרב דרמטי של בעיטות 11 מטר (3:4) ניצחה "בני-יהודה" את "סטוק-סיטי"|1963/05/30|00603}}}}{{הערה|1={{דבר||כפ"ס וחולון בגמר גביע קרנר לנוער|1966/05/15|00613}}}}
שני אנשים טוענים כי הם היו אלה שהציעו שיטת הכרעה זו למוסדות פיפ"א. הראשון הוא יוסף דגן, אזרח [[ישראלי]], גורס כי הוא הציע את השיטה לאחר שצפה ב[[נבחרת ישראל בכדורגל]] מפסידה ב[[הטלת גורל|הגרלה]] ברבע גמר בטורניר הכדורגל ב[[אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)|אולימפיאדת מקסיקו סיטי]] ב-[[1968]].{{הערה|1=
{{cite web |title=Israeli Behind the Goal |url=http://www.infolive.tv/en/infolive.tv-10153-israelnews-israeli-behind-goal |format=[[Adobe Flash]] |publisher=infolive.tv |accessdate=2008-06-19 |languages=Hebrew and English}} }} נטען כי מיכאל אלמוג, שמספר שנים מאוחר יותר מונה ליושב ראש [[ההתאחדות לכדורגל בישראל]], העביר את ההצעה ל[[פיפ"א]] שלאחר מספר דיונים החליטה לקבל את ההצעה.{{הערה|1=
{{cite book |title= He Always Puts It To The Right: A History Of The Penalty Kick |isbn=0-7528-2728-6 |first=Clark |last=Miller |publisher=Orion |date=1996|xx=}}
}} טענה אחרת שעלתה, גורסת כי היה זה קארל וולד, שופט כדורגל [[גרמני]], שהציע לראשונה את שיטת ההכרעה הזו ב-[[1970]]. לטענתו, [[התאחדות הכדורגל בגרמניה]] קיבלה את ההצעה וגם [[אופ"א]] עשתה זאת זמן קצר לאחר מכן, ותוך זמן קצר השיטה התקבלה גם בפיפ"א.{{הערה|1=
{{cite web |url=http://www.karl-wald.de/elfmeterschiessen/index.html |title=Das Elfmeterschießen: Wie kam Karl Wald eigentlich zu dieser Idee mit dem Elfmeterschießen? ("The penaltyshootout: How did Karl Wald really come up with the idea of penalty kicks?") (האתר בגרמנית)}}
}}
באנגליה, התקיים דו-קרב הפנדלים הראשון במסגרת גביע ווטני באנגליה ב-1970 במשחק בין האל סיטי ו[[מנצ'סטר יונייטד]]. [[ג'ורג' בסט]] היה הבועט הראשון בדו-קרב. דו-קרב בעיטות הכרעה הונהג לראשונה בתחרויות המאורגנות על ידי פיפ"א במוקדמות של אולימפיאדת מינכן 1972. ישראל הייתה אחת הנפגעות הראשונות ממנו, כאשר כשלה בדו-קרב בעיטות הכרעה מול תאילנד.
בחצי-הגמר של [[מונדיאל|גביע העולם]] של [[מונדיאל 1982|1982]], שנערך בספרד, נעשה שימוש ראשון בשיטת הכרעה זו. במשחק זה הודחה [[נבחרת צרפת בכדורגל|נבחרת צרפת]] על ידי [[נבחרת גרמניה בכדורגל|נבחרת גרמניה]]. מאוחר יותר, במונדיאלים של [[מונדיאל 1994|1994]] ו-[[מונדיאל 2006|2006]], נקבעה זהותן של הזוכות בגביע העולמי בשיטה זו.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Penalty kick|תצוגה=בעיטת עונשין}}
[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4426185,00.html איך המצאנו את דו-קרב הפנדלים]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בכדורגל]]
| 