בנק מרכזי – הבדלי גרסאות

משנת 1990 החלה מגמה כלל עולמית של הגברת העצמאות של הבנק המרכזי. בעוד בין השנים 1970-{{כ}}1989 שונה מעמדם של בנקים מרכזיים בשמונה מדינות בלבד, בין השנים 1990-{{כ}}2000 שונה מעמד הבנק המרכזי באופן המחזק את עצמאותו ב-17 מדינות שעברו הליך השתחררות משלטון [[קומוניזם|קומוניסטי]], 13 מדינות במערב אירופה, 11 מדינות ב[[אמריקה הלטינית]], 9 מדינות ב[[אפריקה]] ו-4 מדינות באסיה. חוקרים העלו מספר סברות לגבי הגורמים להליך כלל עולמי זה. אלו כוללים: התרחבות של שוק ההון הגלובלי המחייב מדינות להיות אטרקטיביות למשקיעים הבינלאומיים, לחץ מצד [[הבנק העולמי]] ו[[קרן המטבע הבינלאומית]] והתגברות התמיכה התרבותית ב[[ליברליזם כלכלי]]. דניאל ממן וזאב רוזנהק ציינו שהבנקים המרכזיים היו במקרים רבים הסוכנים להבאת גורמים אלו אל תוך המדינות ושימוש בהם כדי להגביר את עצמאותם{{הערה|דניאל ממן וזאב רוזנהק, '''בנק ישראל: כלכלה פוליטית בעידן ניאו ליברלי''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]] ו[[מכון ון ליר]], 2009, עמ' 37-43}}.