יצחק טריואקס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ז
דיוק
שורה 14:
באביב [[1919]] נישא לצפורה רֶזניק. השניים היו הורים לארבעה ילדים.
 
בשנים [[תרע"ט]]-[[1919]] עד [[1920]] ערך והוציא ירחון מאויר לענייני ארץ ישראל בשם "אַלטניַילאנד" (כשם [[אלטנוילנד|ספרו של הרצל]]), שנועד להכיר ליהודי פולין את החיים בארץ. במהלך שנת [[תרפ"ה]] חידש את הוצאתו, כדו-שבועון שהופיע בצורה מוגדלת. העיתון הופץ בעשרות אלפי עותקים.{{הערה|שם=תדהר}}
בראשית [[שנות ה-20]] ייסד הוצאת ספרים עברית בשם "תל -אביב / אלטניילאנד" ועסקולידה עסק סיטונאי להפצת ספרים. בהוצאה ראו אור בין היתר [[ספר לימוד|ספרי לימוד]] לידיעת הטבע והיסטוריה וספרי קריאה עבור בתי הספר העבריים. בית מסחר הספרים פעל עד סוף שנת [[1925]], אז עברה הפצת ספרי הוצאת "תל-אביב" לבית מסחר הספרים "עֵבֶר" בוורשה.{{הערה|{{היינט||"תל-אביב" – "עבר"|1926/01/12|00800|||Ad}}.}}
 
בנוסף לענייני ארץ ישראל, עסק באיסוף ומחקר בנושא [[בלשנות]] יידית ו[[פולקלור]] יהודי. מחקרו החשוב "די יידישע זשארגאנעןזשארגאָנען" ('ה[[ז'רגון|ז'רגונים]] היידיים'), על לשון הגנבים, לשון ה[[כליזמר (מסורת מוזיקלית)|כליזמר]]ים ולשון העגלונים פורסם במאסף לפולקלור ופילולוגיה "ביי אונז יודען" שבעריכת מ' וואנווילד (=[[משה יוסף דיקשטיין]]) (ורשה תרפ"ג).
 
בראשית [[1925]], לאחר ביקורו בארץ ב-[[1924]], [[העלייה הרביעית|עלה לארץ ישראל]] עם אשתו ובניו והשתקע ב[[תל אביב הקטנה|תל אביב]]. המשיך לעבוד כעיתונאי ו[[מו"ל]]. במשך שנים היה הקורספונדנט הקבוע של "היינט" בארץ ישראל, וניהל את סניפו בארץ.{{הערה|ראו חילופי דברים בינו לבין [[דב סדן]] מעל דפי "[[דבר (עיתון)|דבר]]": {{דבר|דל"ת.|בקצה המזלג|1928/07/18|00203}}; {{דבר|י. טריואקס|מכתבים למערכת: מאת בא-כוח ה"היינט"|1928/07/29|00303}}; {{דבר|דל"ת.|תשובה לנאחז "בקצה המזלג"|1928/08/20|00304}}.}}