קונסטנטין ציולקובסקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישורים |
|||
שורה 8:
ציאולקובסקי בילה את מרבית שנותיו בבקתת עץ דלה בפרברי [[קלוגה]], עיר השוכנת כ-200 ק"מ דרום מערבית למוסקבה. כטיפוס מסתגר ומתבודד מטבעו הוא נחשב עוף מוזר בקרב תושבי עירו.
לאחר שהחל מפגר בלימודיו בגיל 16 נרשם ציאולקובסקי לספריית מוסקבה שם למד במשך שלושת השנים הבאות כאשר הוא מלווה על ידי ניקולאי פיודורוב ששימש לו כמעין חונך. בשלב מאוחר יותר החל לדגול
כשהוא מושפע מספרו של ז'ול ורן [[מהארץ לירח]], חישב שהשיטה של ז'ול ורן לשימוש ב[[תותח-על|תותח ענק]] על מנת לירות חללית אל הירח, המופיעה בספרו, תגרום לכוחות תאוצה כאלה שיהרגו את הנוסעים בחללית. בהשראת כתביו של ז'ול ורן החל ציאולקובסקי מפתח תאוריה שכללה אספקטים נרחבים של המסע בחלל ו[[הנעת-דחף]] של רקטות חלל. הוא נחשב לאבי הטיסה בחלל ולאדם הראשון שהגה את הרעיון של [[מעלית חלל]], לאחר שצפה במבנה החדש של מגדל אייפל שנחנך בפריז ב-1895.
שורה 17:
== הישגים מדעיים ==
ציאולקובסקי עצמו ציין כי הוא פיתח את תאוריית הטילים רק כתוספת למחקר הפילוסופי בנושא. הוא חיבר יותר מ-400 עבודות, שרובן כמעט אינן ידועות לקורא הכללי. במשך חייו הוא פרסם כ-90 עבודות על המסע בחלל ונושאים קרובים. בין עבודותיו תוכניות ושרטוטים לבניית רקטות עם [[מדחפי היגוי]], [[מאיצים רב שלביים]], [[תחנת חלל|תחנות חלל]], [[מנעל אוויר|מנעלי אוויר]], מערכות [[מיחזור ביולוגי]] המיועדות לספק מזון וחמצן ל[[מושבת חלל|מושבות חלל]] ו[[חליפת חלל|חליפות חלל]] בעלות [[לחץ אטמוספירי]].
עבודתו המדעית הראשונה מתוארכת לשנים 1880-1881. הוא פרסם מאמר בשם "התאוריה של הגזים", בו הוא התווה את הבסיס לתאוריה הקינטית של ה[[גז|גזים]], אך לאחר שהגיש אותה לאגודה הפיזיקלית-כימית הרוסית (RPCS), התבשר שתגליותיו כבר התרחשו לפני 25 שנה. ציאולקובסקי לא אמר נואש בעקבות דחיית המאמר ופרסם מאמר נוסף בשם "המכניקה של האורגניזם החייתי". מאמר זה התקבל ביתר אהדה והוא התקבל לאגודה. עבודותיו המרכזיות של ציאולקובסקי לאחר 1884 עסקו ב-4 תחומים מרכזיים: הרציונל המדעי מאחורי בניית בלון מכוסה מתכת (דיריג'בל או [[צפלין]]), [[מטוס סילון|מטוסי סילון]] ורכבות סילון, [[רחפת|רחפות]] וטילים למסע בין-פלנטרי.
| |||