שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור השחתה ישנה, תיקון הערת שוליים, קטגוריה.
←‏תקופת הראי"ה קוק: התייחסות לכינוי נוסף לישיבה
שורה 19:
בהמשך קיווה הרב קוק לפתוח ישיבה גבוהה במקום, ואכן ב[[תרס"ט]] נפתחה ישיבה ובה לימדו בין השאר הרב זלמן שך מבית דינו של הרב קוק (נהרג ב[[מוצא]] בבית משפחת מקלף ב[[מאורעות תרפ"ט]]), הרב [[שם טוב גפן]] ואחרים. ככל הנראה מספר התלמידים בישיבה לא עבר מעולם את העשרים תלמידים. הישיבה תוכננה להיות ישיבה מרכזית לעילויים שיבואו בעיקר מ[[היישוב|היישוב החדש]] עם תוכנית לימוד חדשנית ביותר הכוללת חוץ מלימוד [[ש"ס]] ו[[הלכה]], גם לימוד [[אמונה]], [[מוסר]], מחקר תורני, [[קבלה]], [[דקדוק עברי]], [[ספרות]], [[פיוט]], [[שירה]] ושפות זרות שבהן [[צרפתית]], [[גרמנית]] ו[[ערבית]].{{הערה|משה נחמני, 'שעריה נעולים : ישיבת הגאון מהרא"י קוק ביפו ([[תרס"ט]]-[[תרע"ד]]): חזון ומעש', עמ' 7-5.}} לימוד ה[[גמרא]] התבצע בלימוד של דף יומי{{הערה|כ-15 שנים לפני שהרב [[יהודה מאיר שפירא]] מ[[לובלין]] ייסד את לימוד [[הדף היומי]] ב[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]] בעבור כלל העולם היהודי.}} בבוקר כשסבב מסכתות הש"ס כלל את כל המסכתות ולא כמקובל בכלל הישיבות שלומדים רק חלק ממסכתות ה[[תלמוד]], ולאחר מכן התקיים סדר לימוד בעיון. בשיעורים שהיה מעביר הרב קוק לאחר הלימוד בעיון היה משלב גם דברי [[אגדה (יהדות)|אגדה]].
 
הישיבה כונתה על ידי הרב קוק בעיקר בשם "הישיבה המרכזית", אך נקראה גם "ישיבה לתורה ולחכמת האמת", ו"ישיבת שערי תורה" כשבשם זה נעשה שימוש גם לכיתות העליונות של תלמוד התורה. במקורות שונים כונתה ללא שם מיוחד כ'ישיבת מוהרא"י הכהן קוק ביפו'. בנוסף במקומות מסוימים כונתה "ישיבת ברכות" כי הישיבה שכנה בקומה העליונה של המבנה של "שערי תורה" בבית המדרש שנקרא על שמו של מי שתרם את ספרי התורה והריהוט ששם משפחתו היה ברכות{{הערה|בעניין שם הישיבה ראה במאמרו של נחמני, עמ' 11, וגם בעמ' 6 בציטוט דבריו של הרב שם טוב גפן. וכן ראה שם שתי הגרסאות לשם הפרטי של תורם ספרי התורה והריהוט: זכריה במאמר עצמו ואברהם בהערה.}}
 
בראשות הכתה העליונה של הת"ת (שלעתים נקראה אף היא בשם 'הישיבה') עמד גיסו של הרב קוק, הרב יוסף רבי. בשיאו הכיל המתחם את התלמוד תורה, הישיבה הגבוהה, "בית תבשיל" לתלמידים, בית מלאכה ובית כנסת, שבו נהג הרב קוק להתפלל. גם אירועים מרכזיים של יהודי יפו כחתונות והספדים נערכו במתחם. לאורך כל שנותיו הראשונות ספג המוסד ביקורת בעיתונות העברית, על שכביכול אוחז המוסד בשיטות לימוד ישנות ושאינו מתאים את עצמו לרוח התקופה, ובשנת [[תרע"ה]] נשא הרב [[יהודה לייב פישמן מימון]], מנהיג [[המזרחי]], דברים בגנות המוסד על כך שהוא מתנהל במתכונת ישנה ושאינה מתאימה לתהלוכות הדור החדש. דברים אלה היו למעשה מנוגדים לתוכנית הלימודים של הישיבה שהייתה כאמור חדשנית מאוד ואף ספגה ביקורת קשה מהחרדים השמרנים בירושלים. אמנם, לימוד התלמוד וההלכה היה כמקובל בכל הישיבות וייתכן שלזה כוונו הדברים. הדברים פגעו ברב קוק, שכתב לרב מיימון מכתב מחאה, וטען שמוסדות העומדים בצביונם העתיק חשובים לעם ישראל, ואין לפגוע בהם.{{הערה|'אגרות הראי"ה', אגרת תק"ע, משנת [[ה'תרע"ב]].}}