פאלשירמייגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏במלחמת העולם השנייה: קישורים פנימיים
שורה 8:
תחילתם של הפאלשירמייגר ב[[גרמניה הנאצית]]. ה[[לופטוואפה]], חיל האוויר הגרמני, הקים יחידות [[חי"ר]] קל (פאלשירמייגר). שלא כמו ב[[בריטניה]] וב[[ארצות הברית]] יחידות אלו היו חלק מחיל האוויר יותר מאשר חלק מחיל היבשה. הלופטוואפה, שבתחילת המלחמה היה בעל מספר [[גדוד]]ים כאלו, הצליח להקים מאוחר יותר דיוויזיה (הדיוויזיה האווירית ה-7) שכללה שלושה [[רגימנט]]ים של פאלשירמייגר ויחידות סיוע נוספות.
 
אחרי אמצע [[1944]] הפסיקו הפאלשירמייגר להתאמן כצנחנים בשל המצב האסטרטגי (גרמניה נסוגה באותה עת בכל החזיתות) אך עדיין נותרה להם הילתם כלוחמי עילית. סמוך לסוף המלחמה הורחבו הפאלשירמייגר ל-12 דיוויזיות אך איכותם הייתה פחותה יותר. דיוויזית הפאלשירמייגר ה-9, שהייתה דיוויזית הפאלשירמייגר האחרונה שהוקמה, הושמדה במהלך [[הקרב על ברלין]] ב[[אפריל]] [[1945]].
 
54,449 לוחמי פאלשירמייגר נהרגו במהלך הלחימה ועוד כ-8,000 הוכרזו כנעדרים. הפאלשירמייגר קיבלו 134 עיטורי [[צלב הברזל#צלב האבירים של צלב הברזל|צלב האבירים של צלב הברזל]] בין השנים [[1940]]-[[1945]]. 27 מהם הוענקו לאחר [[הקרב על כרתים]] ו-24 הוענקו מהם בחזית המערבית. מפקד אחת הדיווזיות, הגנרל הרמן ברנארד רמקה, קיבל את [[צלב הברזל#צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון, חרבות ויהלומים|צלב האבירים עם עלי אלון, חרבות ויהלומים]].