טומוגרפיה ממוחשבת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 35:
 
==סיכונים==
סורקי טומוגרפיה ממוחשבת קורנים בעוצמה גבוהה משמעותית ממצלמות קרני רנטגן רגילות, ומהווים גורם סיכון ל[[סרטן (מחלה)|סרטן]]<ref>{{הערה|1={{הארץ|דן אבן|קישור מחבר=ללא|מחקר: הסיכון לסרטן מסי-טי גדול מהידוע|1135378|16/12/2009|}}</ref>}}, קטראקט, זרימת דם לקויה, ועוד בעיות הנובעות מהפגיעה של קרניים אלו ב[[דנ"א]] התוכנה המפעילה את התאים.
 
רמות הקרינה הגבוהות בטומוגרפיה ממוחשבת גורמות לשיבושים ב[[דנ"א]] של כל תא ותא באבר שמוקרן. השיבושים כוללים שבירה מלאה של גדילי ה[[דנ"א]] (ראה [[:w:DNA_repair#Double-strand_breaks | double srtrand breaks]],[[תיקון DNA|שבר דו גדילי]]), וכך בכל תא נוצרים בממוצע 35 שברים מלאים ל[[גריי]] קרינה<ref>{{הערה|1=[http://www.pnas.org/content/100/9/5057.full.pdf | Evidence for a lack of DNA double-strand break repair in human cells exposed to very low x ] "The line is a linear
fit to the data points with a slope of 35 DSBs per cell per Gy." e.g. 35[DSB/Gy]*56[mGy]=1.96[DSB]</ref>}}. השיבושים כוללים שיבושים במולקולות ה[[אפיגנטיקה|אפיגנטיות]] שצמודות ל[[דנ"א]], אשר חלקן מוסרות מה[[דנ"א]] עקב הקרינה, ובכך משתנה רמת הביטוי של הגנים שהסמן האפיגנטי שלהם הוסר. את השברים ב[[דנ"א]] התאים מנסים [[תיקון DNA|לתקן]], אולם התהליך רווי בטעויות הגורמות למוטציות בגנים, הגורמות ליצירת חלבונים מוטנטים. במקרים שבהם התא לא יצליח לתקן את הנזקים, עשוי להיווצר תהליך של [[אפופטוזה]], מוות תאי מתוכנן של התא, למניעת מצבים שבהם עודף נזקים ב-DNA מוביל לסרטן. במקרה ולא נוצר תהליך של [[אפופטוזה]], התא יפעל באופן משובש, דבר שעלול להתבטא בסרטן, או בפעילויות לא תקינות אחרות בעלות השלכות בריאותיות שליליות אחרות. לתאים המתחלקים, כגון תאי גזע, יש סיכוי גבוה יותר למות כתוצאה מהנזק, או להפוך לסרטניים. את השינויים האפיגנטיים התא לא מתקן, וכך נוצר שינוי באופן פעולתו של התא.
 
ככלי להערכת רמת הסיכון להתפתחות סרטן, הומצאה יחידת ה[[זיוורט]], שבהתאם לידוע מהסטטיסטיקה, מתאימה לסריקה מסוימת רמת קרינת "משוקללת", שאילו נחשף כל הגוף לרמת קרינה "משוקללת" זו, הסיכון להתפתחות סרטן היה זהה לסיכון להתפתחות סרטן מהסריקה המסוימת בטומגרפיה הממוחשבת. רמת הקרינה ה"משוקללת" המדווחת ב[[זיוורט]] לרוב נמוכה משמעותית, מרמת הקרינה האמיתית, המדווחת ב[[גריי]]. הסבר טוב, אבל לא מדויק בכל הפרטים, הוא למשל שהקרנת רגל ב-20 קרניים יש אותו סיכוי לגרימת סרטן כמו הקרנת השוק בלבד ב-20 קרניים, אבל אם נקרין רק את השוק ב-20 קרניים, אז צפיפות הקרניים בשוק תהיה גדולה יותר מאשר הצפיפות כאשר כל הרגל מוקרנת ב-20 קרניים, וצפיפות הקרניים בהקרנת הרגל גדולה מהצפיפות שהייתה אילו כל הגוף היה מוקרן ב-20 קרניים. הקרינה המשוקללת קטנה מהקרינה האמיתית הנספגת באיבר, כמו שצפיפות הקרניים כשכל הגוף מוקרן קטנה מצפיפות הקרניים כשרק השוק מוקרן באותה כמות קרניים. למרות זאת מבחינת האנרגיה של הקרינה, זו אותה אנרגיה, בין אם היא מופקדת בכל הגוף, או באיבר אחד בלבד. כאשר האנרגיה מופקדת באיבר אחד בלבד, אזי הנזק הנגרם מצטבר באיבר המוקרן בלבד, וגורם לו נזק גדול מאשר אילו היה מוקרן באמת במנת הקרינה המשוקללת. גם הסיכוי לפתח סרטן באותו איבר עולה, אולם מאחר שיתר הגוף לא הוקרן, אז הסיכוי להתפתחות סרטן בשאר הגוף לא עולה, לעומת זאת הקרנת כל הגוף במנת הקרינה המשוקללת, מעלה את הסיכוי לסרטן באיבר אבל בפחות, אבל גם מעלה את הסיכוי להתפתחות סרטן ביתר הגוף, כך שסך הכל הסיכוי לסרטן בשני המקרים זהה, עד כמה שידוע, מהנתונים המועטים מהם ניתן להסיק מסקנות לגבי התפתחות סרטן מקרינת רנטגן. לדוגמה סריקת ראש מלווה ברמת קרינה "משוקללת" של 1.5 מילי[[זיוורט]], המחושב על ידי הכפלת רמת הקרינה האמיתית, שהיא 56 מילי[[גריי]], בגורם שיקלול המתאים לגודלו של הראש, ולרגישותו לסרטן יחסית לשאר גוף.<ref>{{הערה|1=[http://radiology.rsna.org/content/257/1/158.full.pdf | Multisection CT Protocols: Sex- and Age-specific Conversion Factors Used to Determine Effective Dose from Dose-Length Product.] </ref>}} אותה רמת קרינה (56 מילי[[גריי]]) מלווה בכ 2 שברים דו גדיליים לתא, נתון שלא ניתן להסיק מרמת הקרינה ה"משוקללת". כמו כן האנרגיה הנספגת על ידי הראש בשל רמת קרינה זו (56 מילי[[גריי]]) שקולה לאנרגיה שהראש היה סופג מ[[:w:Background radiation|קרינת הרקע]] רק כעבור כ 23 שנים, בעוד ולפי רמת הקרינה המשוקללת המדווחת ניתן לטעות ולחשוב שהראש סופג אנרגיה כזו מ[[Background radiation|קרינת הרקע]] תוך חצי שנה. בדיקות CT רבות כוללות שתי סריקות, אחת עם חומר ניגוד, ושנייה ללא חומר ניגוד, דבר המכפיל את כמות הקרינה, ואת הנזק לדנ"א.
 
יכולתו של התא לתקן שברים בדנ"א שונה מאדם לאדם. אנשים שיכולת התיקון אצלם פחותה יסבלו מיותר תופעות לוואי עקב חשיפה לקרינה.
 
כאשר הסריקה מלווה בספיגה של חומר ניגוד, חומר הניגוד יכול ליצור תופעות לוואי שכוללת תגובות פסודו אלרגיות ב 12% מהאנשים, ותופעות לוואי קשות ב 0.2% מהאנשים, ובין עשר לשלושים אנשים ממליון צפויים למות מיידית כתוצאה מתופעות הלוואי הקשות הללו.<ref>{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22466368 Agents that induce pseudo-allergic reaction.]</ref>}} כאשר מוזרק חומר הניגוד, בדרך כלל מוזרקים כ-40 מ"ל כאשר שליש מהחומר הוא יוד, כלומר כ 13 גרם של יוד. הכמות המרבית לצריכה יומית של יוד היא 0.001 גרם. לכן תופעות לוואי של צריכה עודפת של יוד עלולות להתרחש, וכן נזק לכליות המפנות את היוד מהגוף ב 7% מהמקרים.<ref name{{הערה|שם=Contrast2009>|1={{cite journal|last=Hasebroock|first=KM|coauthors=Serkova, NJ|title=Toxicity of MRI and CT contrast agents.|journal=Expert opinion on drug metabolism & toxicology|date=2009 Apr|volume=5|issue=4|pages=403–16|pmid=19368492}}</ref>}}
 
מטיוטה של הוועדה הבינלאומית להגנה מקרינה עולה כי כמות מצטברת של 500 מיליגריי של קרינה יכולים לגרום לקטארקט, ולהסתיידות עורקים. כמות קרינה זו יכולה להצטבר בעקבות מספר קטן של סריקות CT, לפעמים גם עקב סריקה אחת. עוד עולה מהטיוטה כי חשיפת תינוקות לקרינה של 100 מיליגרי גורמת לליקויים קוגניטיביים.<ref name{{הערה|שם="ICRP-Tissue">|1={{cite web |url=http://www.icrp.org/docs/Tissue%20Reactions%20Report%20Draft%20for%20Consultation.pdf |title=www.icrp.org |format= |work= |accessdate=}}</ref>}}
 
==כמויות קרינה==
 
כמות הקרינה הנספגת בבן אדם בסריקת CT משתנה ממכשיר למכשיר, ומאדם לאדם. הערכים המובאים להלן הם ערכים ממוצעים, שנמצאו בבדיקת מכשירים מסוימים, כאשר הערכים המרביים שנמצאו בדרך כלל היו פי שניים מהממוצע המדווח. לעתים מבוצעות שתי סריקות או יותר בבת אחת, למשל בלי יוד ועם הזרקת יוד, מה שיכול להעלות את כמות הקרינה שוב פי שניים (כלומר סך הקרינה יכול להיות פי 4 מהממוצע המדווח כאן). כמו כן ישנם פרוטוקולי סריקה שונים אפילו לאותו איבר, מה שיכול לשנות את רמות הקרינה, וכן טעויות אנוש, או מכונה יכולים להעלות את רמות הקרינה לרמות שמיועדות להרוג תאים בחולי סרטן 1500 עד 4000 מיליגרי נרשמו עקב טעויות כאלה.<ref name{{הערה|שם="crfdr">|1={{cite journal|last=Hall|first=EJ|coauthors=Brenner, DJ|title=Cancer risks from diagnostic radiology.|journal=The British journal of radiology|date=2008 May|volume=81|issue=965|pages=362–78|pmid=18440940}}</ref><ref name}}{{הערה|שם="Brenner2007">|1={{cite journal |author=Brenner DJ, Hall EJ |title=Computed tomography--an increasing source of radiation exposure |journal=N. Engl. J. Med. |volume=357 |issue=22 |pages=2277–84 |year=2007 |month=November |pmid=18046031 |doi=10.1056/NEJMra072149 |url=http://www.columbia.edu/~djb3/papers/nejm1.pdf}}</ref><ref name}}{{הערה|שם=Furlow2010>|1={{cite journal|last=Furlow|first=B|title=Radiation dose in computed tomography.|journal=Radiologic technology|date=2010 May-Jun|volume=81|issue=5|pages=437–50|pmid=20445138|url=http://www.northernradiology.com/assets/Homepage/Images/furlow%20ct%20scan%20info.pdf}}</ref><ref>}}{{הערה|1={{cite journal |author=Wintermark M, Lev MH|title=FDA investigates the safety of brain perfusion CT |journal=AJNR Am J Neuroradiol|volume=31|issue=1 |pages=2–3 |year=2010 |month=January|pmid=19892810 |doi=10.3174/ajnr.A1967|url=}}</ref><ref name}}{{הערה|שם="background">|1={{cite journal|author=Cuttler JM, Pollycove M |title=Nuclear energy and health: and the benefits of low-dose radiation hormesis |journal=Dose Response |volume=7 |issue=1 |pages=52–89 |year=2009 |pmid=19343116 |pmc=2664640|doi=10.2203/dose-response.08-024.Cuttler}}</ref>}}
 
{| class="sortable wikitable"
שורה 60:
|-
|קרינת רקע שנתית
|2.4<ref name{{הערה|שם="background"/>}}
|2.4<ref name{{הערה|שם="background"/>}}
|1
|-
|ראש CT
|1-2<ref name{{הערה|שם=Furlow2010/>}}
|56<ref name{{הערה|שם="nrpb2005">|1=Shrimpton, P.C; Miller, H.C; Lewis, M.A; Dunn, M. [http://www.hpa.org.uk/web/HPAwebFile/HPAweb_C/1194947420292 Doses from Computed Tomography (CT) examinations in the UK - 2003 Review]</ref>}}
|23
|-
|בטן CT
|8<ref name{{הערה|שם=FDADose/>}}
|14<ref name{{הערה|שם="nrpb2005"/>}}
|5.8
|-
|חזה CT
|5-7<ref name{{הערה|שם=Furlow2010/>}}
|13<ref name{{הערה|שם="nrpb2005"/>}}
|5.4
|-
|חזה בטן ואגן CT
|9.9<ref name{{הערה|שם="nrpb2005"/>}}
|12<ref name{{הערה|שם="nrpb2005"/>}}
|5
|-
|Cardiac CT angiogram
|9-12<ref name{{הערה|שם=Furlow2010/>}}
|40-100<ref name{{הערה|שם="crfdr"/>}}
|41
|-
|Neonatal abdominal CT
|20<ref name{{הערה|שם="Brenner2007"/>}}
|20<ref name{{הערה|שם="crfdr"/>}}
|8.3
|-
|[[Virtual colonoscopy|CT colonography]]
|6-11<ref name{{הערה|שם=Furlow2010/>}}
|-
|[[Barium enema]]
|15<ref name{{הערה|שם="Brenner2007"/>}}
|15<ref name{{הערה|שם="crfdr"/>}}
|6.25
|-
|Screening [[mammography]]
|0.4<ref name{{הערה|שם=Risk2011>|1={{cite journal|last=Davies|first=H. E.|coauthors=Wathen, C. G.; Gleeson, F. V.|title=The risks of radiation exposure related to diagnostic imaging and how to minimise them|journal=BMJ|date=25 February 2011|volume=342|issue=feb25 1|pages=d947–d947|doi=10.1136/bmj.d947}}</ref>}}
|3<ref name{{הערה|שם="Brenner2007"/><ref name}}{{הערה|שם="crfdr"/>}}
|1.25
|-
|רנטגן חזה
|0.02<ref name{{הערה|שם=FDADose>|1={{cite web|title=What are the Radiation Risks from CT?|url=http://www.fda.gov/radiation-emittingproducts/radiationemittingproductsandprocedures/medicalimaging/medicalx-rays/ucm115329.htm|work=Food and Drug Administration|year=2009}}</ref>}}
|0.01-0.15<ref name{{הערה|שם="crfdr"/>}}
|0.0625
|}