כתובת השילוח – הבדלי גרסאות

הכתובת נמצאה בנקבה על חציו התחתון של פאנל [[סיתות|מסותת]], אשר חלקו העליון ריק. ייתכן שבעת הכנת הכתובת היה תכנון להוסיף דברי פתיחה בראש.

 

 

הכתובת נעקרה ממקומה בשנת [[1890]] על ידי [[יווני]] תושב ירושלים (שנעזר לצורך כך ב[[פלאח]]ים תושבי [[סילואן]]), לצורך מכירתה. בשעת עקירתה נשברה הכתובת לכמה חלקים. על פי הרמן גותה, בסמוך לתקופה שבה נשדדה הכתובת, הוכנה גם כתובת [[זיוף עתיקות|מזויפת]] המתיימרת להיות לקוחה מהנקבה. דבר העלמות הכתובת הובא לידיעת השלטונות על ידי מנהל המוזיאון הטורקי ב[[קונסטנטינופול]], ונפתחה חקירה מאומצת, שכן על פי החוק ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאני]], ה[[ממשלה]] היא הבעלים של כל העתיקות המתגלים בשטחה. החקירה הובילה למעצרם של הפלאחים שהשתתפו בעקירת הכתובת, בהטלת [[קנס]] על היווני שעמד מאחורי המעשה, ובהחזרת הכתובת המקורית לידי השלטונות. לאחר מכן הוצגה הכתובת בסראייה (בניין העירייה), ולבסוף נשלחה ל[[איסטנבול]]. כיום מוצגת הכתובת ב{{ה|מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול}}.