מהומות סטונוול – הבדלי גרסאות

{{מקרא|#ff7b34|בוטלו בין 1989 ל-2002}}

{{מקרא|#e00000|בוטלו בשנת 2003 על ידי בית המשפט העליון}}]]

 

{{ש}}

* Jonathan Ned Katz, The Invention of Heterosexuality , University of Chicago Press ,1990 (pp. 181–197

* Adam Limentani, Between Freud and Klein: The Psychoanalytic Quest for Knowledge and Truth, London: Free Association Books ,1989, (p. 60)

 

ה[[משטרה]] ב[[ארצות הברית]] נהגה לעתים תכופות לתעד את זהותם של הנוכחים בברים של הומוסקסואלים, באופן שהיה יכול להתפרסם מאוחר יותר בעיתונות. הסיבות למעצרים על רקע מגדרי (או בלשון המשטרה "התנהגות בלתי צנועה") היו שונות ומגוונות, למשל: התנשקות, אחיזת ידיים, לבישת בגדים של בן המין האחר, ואף שהייה בברים של הומוסקסואלים בזמן הפשיטות.

 

{{ש}}

* Adam, Barry D. "From liberation to transgression and beyond: gay, lesbian and queer studies at the turn of the twenty-first century." p.15-26.

* Adam, Barry D. “Homophobia and heterosexism.” p. 2152-2154.

In The Blackwell Encyclopedia of Sociology. Edited by George Ritzer. Malden, MA: Blackwell, 2007. vol. 5.

 

כשהם מונעים על ידי התחושות הלאומיות האנטי קומוניסטיות, הובילו המחוקקים בארצות הברית, ובראשם ה[[סנטור]] [[ג'וזף מקארתי]] מסע של רדיפות כלפי אנשים שנחשדו ברעיונות קומוניסטיים ואחרים הנוגדים לכאורה את הרוח האמריקאית. מטרת הרדיפה הממשלתית, שכונתה [[מקארתיזם]] הייתה לסמן ולהעניש פעילים הנוקטים עמדות פוליטיות שאינן תואמות את רצון הממשל או חשודים בחוסר פטריוטיות כלפי המדינה הדמוקרטית, תוך הסתמכות על שמועות, עדויות מפוקפקות וראיות בלתי מספיקות. הומוסקסואליות, שנחשבה כ"השחתה מוסרית" נכללה בין התכונות האסורות, ונרדפה בהתאם במהלך שכונה "[[בהלת הלבנדר]]". הומוסקסואלים היו כלולים ברשימה זו על ידי מחלקת המדינה האמריקנית ב-1950, על סמך התאוריה כי הם מועדים לסחיטה. [[ג'יימס וב]] ששימש כתת-מזכיר המדינה, ציין למשל בדו"ח, כי "ההערכה היא כי בדרך כלל העוסקים במעשים סוטים אלה מגלים חוסר יציבות רגשית ביחס לאדם נורמלי".

 

Nicholas C. Edsall, '''Toward Stonewall: Homosexuality and Society in the Modern Western World'''. Charlottesville: University of Virginia Press, 2003. xiv, 377 pp

 

בין השנים 1947 - 1950 נידחו 1700 בקשות עבודה פדרליות, ושוחררו מהצבא 4380 בני אדם, לאחר שנחשדו בנטייה הומוסקסואלית.

 

 

בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים נשמרו במשרדי [[FBI|הבולשת הפדרלית]] ובמשטרה רשימות של אנשים החשודים בהומוסקסואליות ונערך לגביהם מעקב קבוע. הממשל הפדרלי והממשלים המקומיים התייחסו להומוסקסואליות באופן נוקשה, לא התירו העסקת עובדים להט"בים, ואף לא התירו לעובדים ללבוש בגדים הנראים כשייכים לבגדי המין השני. נסגרו ברים, פאבים ומועדונים שהתקיימה בהם פעילות של הומוסקסואלים, עובדיהם נעצרו ופרטיהם פורסמו בתקשורת. אף האוניברסיטאות נהגו באופן דומה וסילקו משורותיהן סטודנטים שנחשדו בהומוסקסואליות. אלפי נשים וגברים, לסביות והומואים, הושפלו בפומבי, הוטרדו פיזית, הותקפו באלימות, הוצתו, נכלאו, או אושפזו במוסדות פסיכיאטריים. רבים אחרים נאלצו לחיות חיים כפולים ולשמור מכל משמר את סוד חייהם האישיים לבל ידלוף מידע למקומות ולאנשים עמם הם עובדים.