שופר – הבדלי גרסאות

ב[[תנ"ך]] מובא השופר בהקשרים רבים והוא כלי הנגינה המוזכר בפעמים הרבות ביותר בתנ"ך. השופר גם היה בשימוש אצל עמים אחרים בימי קדם. גם ב[[מלחמה|מלחמות]] היו נוהגים לתקוע כדי להרתיע את האויב. ב[[כרכמיש]] נמצא תבליט מ[[תקופת הברזל]] המראה אנשים מנגנים על שופר ו[[תוף]] <ref>{{הערה|1=‏[http://books.google.com/books?id=HS5Z4k7RiUkC&pg=PA156 '''Amos, Hosea, Micah''' By Philip J. King, Westminster John Knox, Press, 1988, page 156]‏</ref>}}.

מנהג קדום ומקובל ב[[יהדות תימן|יהודי תימן]] לתקוע בראש השנה בשופר ארוך ומסולסל העשוי מקרן [[אנטילופה]] אפריקנית הקרויה "[[קודו (סוג)|קודו]]", וזאת על אף ש[[משה בן מימון|הרמב"ם]], שיהודי תימן לרוב הולכים אחר פסיקותיו, מצריך לתקיעת שופר בראש השנה שופר איל דווקא ופוסל שופרות אחרים. ה[[דרדעים]] שבין יהודי תימן ניסו לערער על כשרותו מתוך דבקותם היתרה ברמב"ם (אפילו נגד מנהג תימן הקדום), אולם המנהג קיים עד היום ביהדות תימן, אם כי במידה פחותה מבעבר. יש הסבורים שה"קודו" הוא מין גדול ממיני הכבשים, לדעתם גם הרמב"ם מכשיר את שופרו.‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2480242&whichpage=&forum_id=20067#R_8 סריקות של מחקרים וסקירות בנושא מנהגי יהדות תימן בשופר], פורום אלמדרש, היידפארק.</ref>}}

*בשנות השישים והשבעים של המאה ה-20 היה מי שהציע לראות בקול השופר חזרה לשורשו הבראשיתי והפשוט של האדם ‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://books.google.com/books?id=LNKKI23R1vEC&pg=PA58 Jewish Life and American Culture By Sylvia Barack Fishman, SUNY Press, 2000, page 58]‏</ref>}}.