תרי"ג מצוות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שחזור לגרסה 14106846 מתאריך 20:52, 3 במאי 2013 מאת Matanyabot - מיותר
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 25:
 
גם ה[[רלב"ג]] סבור שהמספר לא מדויק, אולם לדעתו, המספר קרוב למספר המדויק:
:"הנה התבאר לנו... היות באלו המספרים שזכר ר' שמלאי קצת קירוב (=מספר לא מדויק), לא חשש בו ר' שמלאי בזה הדרש... וזה, כי כמו שיוציאו בדרש פסוק אחד מכוונתו, להוציא ממנו [[מוסר]] טוב... כן הקל מעט זה החכם בזה המספר, להוציא ממנו אלו המוּסרים הנפלאים שיצאו מאלו המספרים, כאילו כל אבר ואבר מאברי האדם יאמר: עשה בי מצווה, וכל יום ויום מימות השנה השמשית אומר: אל תעבור בי עבירה". ובהיות העניין כן, הוא מבואר שאם היה מספר המצוות מסכים לזה המספר בקירוב - די בו להוציא ממנו זה המוסר, ולא יצטרך להסכים לו בלי פחת ובלי יתר". <ref>{{הערה|1=(בתוך "התועלת הששי" של פרשת בא חלק ב)</ref>}}
 
ה[[רשב"ץ]], שבתחילת ספרו "זוהר הרקיע" כותב: "דבר מוסכם הוא בכל ישראל שמניין המצוות הוא תרי"ג, ולא נמצא בזה מחלוקת כלל", מעלה
שורה 35:
ה[[רמב"ם]] (בהקדמה ל[[ספר המצוות לרמב"ם|ספר המצוות]]) שכתב (בערבית), מתאר את נסיבות כתיבת ספר המצוות. בעבודתו על כתיבת ספרו "[[משנה תורה]]", הוא התכוון להכין רשימה של כל המצוות, ולכותבה בפתיחת הספר, כדי לוודא שהוא לא שוכח לכתוב על אף מצווה. אולם, כמו האבן עזרא, הוא היה בדעה שאין שיטתיות במניינים הקיימים בתקופתו. לדעתו ניתן למנות את המצוות, אלא שבתפיסה המקובלת בזמנו קיימות טעויות חמורות, ולכן הוא כותב שכאשר הוא התכוון להתחיל לכתוב את הרשימה של המצוות:
 
:"תקפני צער שכבר נצטערתי בו זה שנים, והוא: שמניין המצוות כבר דימו בו עניינים שלא אוכל לתאר עצם זכותם (בתרגום אבן תיבון: גודל גנותם)... וה' יתעלה יודע ועד, כי ככל שהרהרתי על דמיונותיהם במה שמנו - שהם מונים מה שנראה [אפילו] בעיון ראשון שאין למנותו, ושנמשכו זה אחר זה בעניין זה בלי התבוננות - גדל בעיני אסוננו ונתאמת הכרח איומו ית' עלינו: "ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום, אשר יתנו אתו אל יודע הספר לאמר: קרא נא זה, ואמר לא אוכל כי חתום הוא" (ישעיה כט, יא)"<ref>{{הערה|1=הקדמה ל[[ספר המצוות לרמב"ם|ספר המצוות]] בתרגומו של [[יוסף קאפח]]</ref>}}.
 
קושי נוסף עימו התמודד, הוא הפופולריות של מניין המצוות בתקופתו אצל 'ההמון', דבר שיקשה עליו לשכנע על גישה חדשה. "וכן כל פעם ששמעתי את ה"אזהרות" רבות המספר שנתחברו אצלנו בארץ ספרד, נהפכו צירי עלי מחמת מה שראיתי מפרסום הדבר והתפשטותו. ואף על פי שאין להאשימם, כי מחבריהם [[פיוט|פייטנים]], לא רבנים, ואת הראוי להם מצד אמנותם, היינו: מתק הדיבור ויפי החריזה, כבר עשו בשלמות - אבל בתוכן השיר נמשכו אחר בעל [[הלכות גדולות]] וזולתו מן הרבנים האחרונים". בעקבות כך, החליט לכתוב מבוא לספר המצוות שלו בו הוא כותב את העקרונות שלו לגישה החדשה, ומוכיח אותם.