מסכת מכות – הבדלי גרסאות

לפי [[הקדמות הרמב"ם#הקדמה לפירוש המשנה|הקדמתו של הרמב"ם למשנה]], הטעם האסוציאטיבי לפיו מסכת מכות מגיעה לאחר מסכת סנהדרין הוא שמכיוון שאחר שנשנה פרק "ואלו הן הנחנקין" (במסכת סנהדרין), מגיע תורו של פרק "ואלו הן הלוקין" במסכת. אך הרמב"ם מציין מייד כי "ואין זה טעם אמת, אבל היא מסכת בפני עצמה" ומוסיף כי המסכת נסמכה למסכת סנהדרין מפני שאין רשות לבני אדם לענוש ולהלקות, אלא השופטים בעצמם. כמו שנאמר'''<ref>{{הערה|1=ספר דברים, פרק כ"ה, פסוק ב</ref>}}''': "וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר".

* '''כיצד העדים נעשים זוממין (עשר משניות '''<ref>{{הערה|1=מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה. </ref>}}''')''' - הפרק עוסק בהלכות [[עדות (משפט עברי)|עדים]] בכלל, ו[[עדים זוממים]] בפרט, ובעונשם של אלה האחרונים.

* [[רש"י]] - למסכת זו בתלמוד הבבלי ישנם שלושה מפרשים הנמצאים במקום [[פירוש רש"י לתלמוד|פירוש רש"י]]: עד דף י"ט, עמוד ב' מובא פירוש רש"י המוכר<ref>{{הערה|1=‏רש"י נפטר לפני שסיים לפרש מסכת זו‏.</ref>}}, מדף י"ט עד דף כ"ד מובא פירוש [[ריב"ן]]<ref>{{הערה|1=‏חתנו של רש"י‏</ref>}}, ובדף האחרון מובא פירוש [[רבנו גרשום]].

* [[תוספות]] - התוספות למסכת זו נכתבו בבית מדרשו של [[רבנו פרץ]], ושלא כתוספתות אחרות נערך פירוש התוספות עוד בחייו של רבנו פרץ. ישנן פעמים שפרושו של רבנו פרץ בתוספות מכונה בשם משי"ח (ראשי תבות:'''מ'''ורי '''שיח'''יה)‏‏<ref>{{הערה|1=‏[[א"א אורבך]], '''בעלי התוספות, תולדותיהם, חיבוריהם, שיטתם''', הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1986. עמוד 575‏</ref>}}.