פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
 
המקדש תואר לראשונה על ידי אנטיפטר מצידון, שמזכיר בשירו משנת [[140 לפנה"ס]] את שבעת פלאי התבל:
:"ראיתי את פסלו המוזהב של זאוס, הגנים התלויים מבבל, את קולוסוס השמש, הנמל רחב-הידיים למרגלות הפירמידות הגבוהות, קברו העצום של מאוזולוס. אבל כאשר ראיתי את ביתו של ארטמיס, שמגרד את העננים כל שאר הפלאים איבדו מיופיים, ואמרתי מלבד האולימפוס השמש מעולם לא ראתה דבר כל כך יפה."<ref>{{הערה|1=''האנטולוגיה היוונית'' IX, 58 </ref>}}
 
==פולחן ארטמיס באפסוס==
[[תמונה:Artemis Efes Museum.JPG|שמאל|ממוזער|הגבירה של אפסוס, פסל מהמאה ה-1 לספירה אשר מוצג במוזיאון אפסוס בטורקיה]]
ב[[מיתולוגיה יוונית]], ארטמיס היא אחותו התאומה של [[אפולו]], אלה של ציד בתולה, אשר החליפה את [[סלנה]] כאלת [[הירח]]. באפסוס פולחן האלה שקישרו היוונים עם ארטמיס סבב סביב דמות מעץ עם תכשיטים, אשר מקורה עוד לפני תקופת [[יוון העתיקה]]. מאז התקפותיהם של [[תאולוג]]ים כגון [[הירונימוס]] נגד הדתות ה[[פגניות]], נחשבו התבליטים על-פני הפסלון לביצים או שדיים מרובים, המסמלים את פוריות האלה, אך היסטוריון מודרני רוברט פליישר שיער כי מדובר בקישוטים. <ref>{{הערה|1= Robert Fleischer, ''Artemis von Ephesos und der erwandte Kultstatue von Anatolien und Syrien,'' EPRO '''35''' 1973. </ref>}}לפי הפרשנות המודרנית, מדובר בייצוג איקוני של תכשיטים דמויי-דלעת עשויים [[ענבר]], אשר ככל הנראה הופיעו לקראת [[התקופה הגאומטרית]]. רגלי וגוף הפסלון מוקפים בעמוד מקושט, אשר ממנו בוקעות הרגליים, סגנון יותר אופייני ל[[אמנות מצרים העתיקה]] ו[[המזרח הקרוב|המזרח הקרוב הקדום]]. על ראשה של האלה, כפי שהופיעה על המטבעות של אפסוס, היה [[כתר מוראלי]] (דמוי חומה), אחד מסימני ההיכר של [[פריגיה#דת ותרבות|קיבלי]], [[האלה האם]] ה[[פריגיה|פריגית]], והיא נשענה על מטה מנחשים שזורים או נחשי [[אורובורוס]]. בדומה לקיבלי, קדשות ובתולות צעירות שירתו את האלה. כתובת הקדשה מסביבות המאה השלישית לפנה"ס מקשרת את האלה עם האי [[כרתים]] ומכנה אותה "הגבירה של אפסוס מכרתים, נושאת האור".
 
מסורת ה[[סינקרטיזם]] היוונית התאימה את כלל האלים הזרים ל[[פנתאון]] ה[[אלים אולימפיים|אולימפי]], וברור כי במקרה של אפסוס, ההקשר שעשו המתיישבים ה[[איוניה|איונים]] בין "הגבירה של אפסוס" לבין ארטמיס הוא מקרי ביותר.
==תולדות המקדש==
===הקמה===
האתר הקדוש באפסוס קדום בהרבה מהמקדש שעמד בו. [[פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסניאס]], תייר ו[[גאוגרף]] יווני מ[[המאה השנייה לספירה]], טען כי האתר קדם לההתיישבות האיונית בשנים רבות, והוא קדום אף יותר מהמקדש של [[אפולו]] ב[[דידימה]], אשר היה ה[[אורקל]] השני בחשיבותו בעולם היווני<ref>{{הערה|1=פאוסניאס, ''תיאור של יוון'' 7.2.6</ref>}}.
 
החפירות אשר נעשו באתר בתחילת [[המאה ה-20]] וב[[שנות ה-80]] אימתו את דבריו של פאוסניאס. הבורות אשר נחפרו במקום הראו כי האתר היה בשימוש כבר ב[[תקופת הברונזה]], כאשר במקום נמצאו כלי [[חרס]] שמקורם עד אמצע [[התקופה הגאומטרית]]. ככל הנראה, במחצית השנייה של [[המאה השמינית לפנה"ס]] הוקם באתר מקדש<ref>{{הערה|1=במקום נמצאו אבנים וכלים קדומים יותר, השייכים ככל הנראה ל[[יוון המיקנית|תרבות המיקנית]], אך לא ברור האם ניתן לראות בהם חלק מהמשכיות הפולחן באתר</ref>}} פריפטרלי (מוקף עמודים מכל צידיו) עם רצפת חרס. זהו המקדש הפריפטרלי הקדום ב[[אסיה הקטנה]] וייתכן כי מדובר במקדש היווני הראשון אשר היה מוקף בעמודים.
 
ב[[המאה ה-7 לפנה"ס|מאה ה-7 לפנה"ס]], המקדש נהרס על ידי שיטפון, ורצפת החרס של המקדש התכסתה ביותר מחצי מטר של חול ושרידי אוניות. מתחת לשכבה זו, נקבר ליד החומה הצפונית של המקדש מצבור שרידים אשר כלל בין היתר טיפות אליפטיות עשויות [[ענבר]], אשר קישטו את הפסל הגבירה של אפסוס אשר היה עשוי עץ; הפסל עצמו נהרס כנראה במהלך השיטפון. על אף שבמהלך ארבע מאות שנים שבין במאה השמינית למאה הרביעית לפני הספירה עלה גובה האתר ביותר מארבעה מטרים, הוא החזיק במעמדו כאתר קודש.
32,748

עריכות