קלון (משפט) – הבדלי גרסאות

ב[[חוקי מדינת ישראל|חוקים]] רלוונטיים בספר החוקים הישראלי נקבע שקלון פוסל את המורשע מלכהן במשרות ציבוריות שונות. שופט [[בית המשפט העליון]] [[חיים כהן]] הגדיר זאת באמרו<ref>{{הערה|1=בג"ץ 436/66 מנחם בן אהרן ושמריה אחוול נ' ראש המועצה המקומית פרדסיה</ref>}}: {{ציטוטון|הקלון האמור כאן הוא פגם מוסרי המעיד על בעליו שאין הוא ראוי לבוא בקהל ישרים, וממילא אין הוא ראוי לשאת באחריות ציבורית להחלטות ולמעשים אשר ענייני הכלל ושלום הציבור תלויים בהם}}.

קביעת הקלון יכולה להיעשות באחת משתי דרכים: מכוח הסדר חקיקתי, המאפשר פנייה ל[[בית משפט]] לשם הכרעה בשאלת הקלון‏‏<ref>{{הערה|1=‏למשל, חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) התשל"ה-1975, סעיף 20 (א),</ref>}}; או במסגרת הכרעת הדין של בית משפט או קביעה של מי שהוסמך לכך (לדוגמה: [[היועץ המשפטי לממשלה]]) כי מדובר ב"עבירה שיש עימה קלון".

מאז ראשית [[המאה ה-21]] הולך ופוחת השימוש בחקיקה במונח "עבירה שיש עמה קלון", ותחת זאת מופיעה בדרך כלל התיבה "עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה...". זאת, משום שהמונח "קלון" מבטא פסול מוסרי, שאינו תואם תמיד את נסיבות המקרה<ref>{{הערה|1=[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/4F585794-596B-41EC-BEFE-BF1AE9BB18FB/10731/NisuahHakika0608.pdf מדריך לניסוח חקיקה], עמ' 45, באתר משרד המשפטים {{כ}}</ref>}}.

בחוק לא נקבע "קלון" מהו, ואת הסיבה לכך מתארת פרופ' [[רות גביזון]]<ref>{{הערה|1=רות גביזון, "עבירה שיש עמה קלון כפוסל לכהונה צבורית" '''משפטים''' א (תשכ"ט)</ref>}}:

לפיכך ההחלטה האם בעבירה מסוימת יש קלון מצריכה שיקול דעת, כדברי השופט [[אהרן ברק]]<ref>{{הערה|1=בג"ץ 251/88 ווגי'ה עודה נ' טלאל ראבי ראש המועצה המקומית ג'לג'וליה</ref>}}:

עם זאת, שופטי בית המשפט העליון קבעו שישנן עבירות אשר לעולם אין בהן קלון. השופט [[חיים כהן]] אמר בעניין זה<ref>{{הערה|1=בג"ץ 436/66 מנחם בן אהרן ושמריה אחוול נ' ראש המועצה המקומית פרדסיה</ref>}}:

* [[חוק השיפוט הצבאי]] מאפשר להוריד בדרגה קצין שהורשע בעבירה שיש עמה קלון<ref>{{הערה|1=[http://www.army.co.il/army/forum_articles.asp?Fnumber=43&ArticleID=50 הורדה בדרגה בשל עבירה שיש עמה קלון], באתר Army</ref>}}.