מלחמת רשות – הבדלי גרסאות

'''מלחמת רשות''' ב[[יהדות]] היא מלחמה שנעשית כדי להרחיב את תחומה של המדינה מעבר לגבולות [[ארץ ישראל]], מטעמים פוליטיים-תדמיתיים או כלכליים, כפי שמתואר ב[[מסכת ברכות]]<ref>{{הערה|1="אמרו לו: אדונינו המלך! עמך ישראל צריכין פרנסה...אמר להם: לכו ופשטו ידיכם בגדוד." (ג ב'). [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%91]</ref>}}. מלחמות [[דוד המלך]], מובאות ב[[תלמוד]] כ[[אב טיפוס (פסיכולוגיה)|אבטיפוס]] למלחמות רשות.<ref>{{הערה|1="מלחמות יהושע לכבש – דברי הכול חובה, מלחמות בית דוד לרווחה – דברי הכול רשות" (בבלי סוטה מד ב). "במלחמת הרשות והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים, כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו." (רמב"ם הלכות מלכים ה' א')</ref>}}

בניגוד ל[[מלחמת מצווה]], במלחמת רשות חייבים ראשי העם לקבל רשות ליציאה למלחמה מן ה[[סנהדרין]], כפי שמתואר במסכת ברכות. <ref>{{הערה|1="אמרו לו: אדונינו המלך! עמך ישראל צריכין פרנסה...אמר להם: לכו ופשטו ידיכם בגדוד." (ג ב'). [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%91]</ref>}}

במלחמת הרשות, בניגוד למלחמת מצווה, ישנן ארבע קטגוריות של אנשים הפטורים מלצאת למלחמה: מטעמים משקיים, מטעמים משפחתיים, מטעמי מורל ומצפון ומטעמי בריאות ונכות. שלוש הראשונות נזכרות בפירוש במקרא והרביעית נלמדת בהקש בתורה שבעל פה. <ref>{{הערה|1=דברים כ' ה'-ח'</ref>}}

הפטורים היו מסווגים לפטור חלקי ופטור מלא. בפטור חלקי היו צריכים להגיע לספר לנקודת ההערכות, שם הם היו משוחררים באופן חלקי מהמלחמה, ועוברים ל[[לוגיסטיקה]] ויחידות עורפיות ה[[כוח תומך לחימה|תומכות בלחימה]], ובהם כאלו שאירסו אישה אך לא התחתנו עדיין, בנו בית אך עדיין לא נכנסו להתגורר בו או מי נטעו [[כרם]] אבל עדיין לא חיללו. לעומת זאת, המשוחררים בפטור מלא לא היו צריכים כלל להתייצב, ולא היו משתתפים בשום היבט של המלחמה, ובהם אלו שהיו בשנת הנישואין הראשונה, או בשנה הראשונה בבית חדש או בשנה הרביעית בכרם שננטע. <ref>{{הערה|1=[[תוספתא]] [[מסכת סוטה|סוטה]], רמב"ם הלכות מלכים ז' י"א.</ref>}}

יש הסוברים כי [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]], בדומה ל[[שבט לוי]], פטורים מיציאה למלחמת הרשות, על בסיס דבריו של הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל, ויש הטוענים כי אין להם שום פטור בדבר. <ref>{{הערה|1=הרב [[בן ציון עוזיאל]] בקובץ "הפוסק", תש"ח, סימן תתרפד, הרב הרצוג, הרב [[שלמה זוין]]</ref>}}

על פי [[החזון איש]], הפטורים ניתנו רק בזמן שישראל יכולים לנצח בלעדי המשחוררים, אבל במצב שניצחון המערכה תלוי באותם חיילים הפטורים מהמלחמה, או אז חובה על בעלי הפטורים להשתתף ולעזור, מדין של "לא תעמוד על דם רעך". <ref>{{הערה|1=חזון איש, עבודה זרה, סימן כג, ס"ק ג.</ref>}}