כנסיית השטן – הבדלי גרסאות

כנסיית השטן נהגתה על ידי אנטון זאנדור להווי שביקש ליצור ארגון דתי מחאתי שיקבץ בתוכו [[אתאיסט]]ים ו[[נהנתנות|הדוניסטים]] המתנגדים לצביעות ה[[נצרות|נוצרית]] ושואפים למצות את חייהם עד תום.<ref>{{הערה|1=Blanche Barton, [http://www.churchofsatan.com/Pages/CShistory3COS.html היסטוריה קצרה של כנסיית השטן - חלק 3 (כנסיית השטן)], באתר הכנסייה, 2003 {{אנגלית}}</ref>}}

שמה של הכנסייה נבע מרצונו של להווי לאמץ שם שיסמל את הגשמיות, הגאווה, האינדיבידואליות, האומץ, המרד והעוצמה שהם מהות הכנסייה, ומצא את התגלמות תכונות אלו בדמותו מעוררת היראה והפחד של ה[[שטן]]. <ref>{{הערה|1=[http://www.churchofsatan.com/Pages/BBWelcome.html From our former High Priestess], באתר הכנסייה</ref>}}

לכנסיית השטן חמש מטרות רשמיות אותן היא מכנה "רוויזיוניזם מחומש" <ref>{{הערה|1=Anton Szandor LaVey,{{כ}} [http://www.churchofsatan.com/Pages/PentRev.html Pentagonal Revisionism: A Five-Point Program], באתר הכנסייה, 1988</ref>}} והן מנוסחות כך:

<ref>{{הערה|1=[http://www.churchofsatan.com/Pages/Affiliation.html Affiliation with the Church of Satan], באתר כנסיית השטן</ref>}}

קבוצה זו התפתחה לאחר מכן להיות הגוף השולט בכנסיית השטן<ref>{{הערה|1=Blanche Barton, [http://www.churchofsatan.com/Pages/CShistory2MC.html היסטוריה קצרה של כנסיית השטן - חלק 2 (The Magic Circle/Order of the Trapezoid)], באתר הכנסייה, 2003 {{אנגלית}}</ref>}}.

ב-1975 להווי עורר מחלוקת בתוך כנסיית השטן כאשר ביטל בשלבים את מערכת ה"מערות" (קבוצות עניין של שטניסטים שהתאחדו למען מטרה כלשהי) של כנסיית השטן וסילק חברים שהוא חשב שהשתמשו בכנסייה כתחליף להישגים ב"עולם האמיתי". לפיכך נקבע שהישגים מוסכמים והתקדמות בחברה הכללית יהיו לקריטריונים להתקדמות בכנסיית השטן עצמה. בו בזמן להווי נעשה בררני יותר בהענקת ראיונות. מעבר זה לפעילויות "בדלתיים סגורות" גרר שמועות על סופה של כנסיית השטן ואפילו אודות מותו של אנטון להווי.<ref>{{הערה|1=Blanche Barton, [http://www.churchofsatan.com/Pages/CShistory7LR.html היסטוריה קצרה של כנסיית השטן - חלק 7 (Lucifer Rising)], באתר הכנסייה, 2003 {{אנגלית}}</ref>}}

לאחר מותו של אנטון שזאנדור להווי ב-1997 תפקידו כראש כנסיית השטן הועבר לידיה של בת זוגו הידועה בציבור, בלנץ' ברטון. גם כיום ברטון מעורבת בכנסייה, אך את תפקידה ככוהנת הגדולה העבירה לחברים הוותיקים בכנסיית השטן, פיטר ה. גילמור ואשתו פגי נאדרמיה (המוציאים לאור של "הלהבה השחורה", המגזין הרשמי של כנסיית השטן), הכוהן הגדול והכוהנת הגדולה של הכנסייה גם כיום. לפיכך, המשרד המרכזי של כנסיית השטן הועבר מסן פרנסיסקו לשכונת "הל'ז קיטשן" (מטבח גיהנום) בניו יורק, שם גרים בני הזוג.<ref>{{הערה|1=Blanche Barton, [http://www.churchofsatan.com/Pages/CShistory9EF.html היסטוריה קצרה של כנסיית השטן - חלק 9 (Ever Forward)], באתר הכנסייה, 2003 {{אנגלית}}</ref>}}

כנסיית השטן משכה תשומת לב נכבדת מצד התקשורת בשנה הראשונה להיווסדה כשהשיאה בציבור את הזוג ג'ודית' קייס וג'והן ריימונד (העיתונאי הרדיקלי) בטקס נישואין שטני<ref>{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=-pwAOSwHuTQ Satanic Wedding], באתר [[יוטיוב]], 13 בדצמבר 2006</ref>}}. הטקס צולם על ידי [[ג'ו רוזנטל]] (הצלם שהתפרסם בזכות תמונתו זוכת פרס הפוליצר, "[[הנפת הדגל באיוו ג'ימה]]"). אירוע ציבורי נוסף שמשך תשומת לב היה הלווייתו השטנית של קצין חיל הים אדוארד אולסון, והבריתה השטנית של בתו של להווי, זינה להווי.<ref>{{הערה|1=Blanche Barton, [http://www.churchofsatan.com/Pages/CShistory4DE.html היסטוריה קצרה של כנסיית השטן - חלק 4 (Diabolical Endeavors)], באתר הכנסייה, 2003 {{אנגלית}}</ref>}}

כנסיית השטן הוזכרה בספרים רבים ונכתבו אודותיה ואודות אנטון להווי מספר רב של מאמרים במגזינים ובעיתונים בין שנות ה-60 וה-80 במאה ה-20<ref>{{הערה|1=Blanche Barton, [http://www.churchofsatan.com/Pages/CShistory5MC.html היסטוריה קצרה של כנסיית השטן - חלק 5 (קרקס תקשורתי)], באתר הכנסייה, 2003 {{אנגלית}}</ref>}}. כמו כן, היא הייתה הנושא של הסרט התיעודי "שטאניס" (1970). להווי הופיעה גם בסרטו של [[קנת אנגר]] "עלייתו של אחי השטני", תפקד כמייעץ טכני בסרט "גשם השטן" שבו כיכבו ארנסט בורגניין ו[[ויליאם שאטנר]] והציג את [[ג'ון טרבולטה]]. כנסיית השטן גם הוצגה בחלק מסרטו של לואיג'י סקנטיני "אנג'לי בלנקה, אנג'לי נגרה", שיצא לאקרנים בארצות הברית בשם "מעשה כשפים '70".

בשנות ה-80 וה-90 כנסיית השטן וחבריה היו פעילים ביותר ביצירת סרטים, מוזיקה, תצלומים ומגזינים שהוקדשו לשטניזם. בין הידועים ביותר הם הוצאת פרל האוס [בית פרא] (Feral House) של אדם פארפרי, המוזיקה של בויד רייס, חקר המוזיקה המיסטי של דזמונד היינס-לינג וסרטיו של ניק בוגס<ref>{{הערה|1=Blanche Barton, [http://www.churchofsatan.com/Pages/CShistory6HOR.html היסטוריה קצרה של כנסיית השטן - חלק 6 (Hell on Reels)], באתר הכנסייה, 2003 {{אנגלית}}</ref>}}, כולל סרטו התיעודי "מדברים על השטן: הקנון של אנטון להווי".

בשנות ה-80 חודש גל הקולות המודאגים במדיה מצד נוצרים ותרפיסטים בהיפנוזה בדבר קנוניות פליליות הקשורות לכנסיית השטן. חברים ידועים בכנסיית השטן, כגון פיטר ה. גילמור, פגי נאדרמיה, בויד רייס, אדם פארפרי, דיאבולוס רקס וכוכב המטאל [[קינג דאיימונד]], הופיעו באופן פעיל בתקשורת כדי להפריך את ההאשמות בנוגע לפעילות קרימינלית. ה-[[FBI]] לאחר מכן הוציאה דיווח רשמי שהפריך את השמועות שהיו פופולריות בזמנן אודות כל אותן "קנוניות שטניות".<ref>{{הערה|1=[http://www.necronomi.com/magic/satanism/FBI-ritual-abuse-report.txt INVESTIGATOR'S GUIDE TO ALLEGATIONS OF "RITUAL" CHILD ABUSE], ינואר 1992, באתר Necronomi.com (נלקח מאתר AMER)</ref>}}

לתופעה זו הוענק השם "הפאניקה השטנית"(The Satanic Panic){{כ}}<ref>{{הערה|1=Blanche Barton, [http://www.churchofsatan.com/Pages/CShistory8SP.html היסטוריה קצרה של כנסיית השטן - חלק 8 (Satanic Panic)], באתר הכנסייה, 2003 {{אנגלית}}</ref>}}.