הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק בן שלמה הישראלי"

מ
בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
מ (בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה)
חיבר שמונה ספרים ב[[ערבית]] בנושא רפואה, ש[[תרגום|תורגמו]] ב[[ימי הביניים]] ל[[עברית]], [[ספרדית]] ו[[לטינית]] ושימשו ספרי יסוד ללימודי רפואה באוניברסיטאות אירופה במשך תקופה ארוכה.
[[קובץ:De febribus.jpg|ממוזער|De febribus]]
התפרסם גם בזכות חיבוריו ב[[פילוסופיה]]. חיבר את "ספר ההגדרות<ref>{{הערה|1=התגלה לראשונה לפני כ-50 שנה בלנינגרד</ref>}}" ו"ספר היסודות", ופרסם פירוש ל[[ספר היצירה]]<ref>{{הערה|1=זהות המחבר שנויה במחלוקת בין החוקרים </ref>}}. חיבר בערבית גם ספרים ב[[תורת ההגיון]], ב[[פיזיקה]] ועוד.
 
הוא היה מהראשונים ב[[פילוסופיה יהודית|פילוסופיה היהודית]] שבהגותם ניסו לפשר בין תורת [[אריסטו]] וה[[נאופלאטוניזם]] לבין אמונת האחדות הישראלית.
הישראלי עמד גם בקשרים עם גדולי בני דורו כגון ר' [[סעדיה גאון]] ששאל ממנו שאלות.
 
באגרת שכתב [[הרמב"ם]], בה הוא מונה את קודמיו בפילוסופיה, הוא מתייחס אל הישראלי בזלזול, כאל רופא בלבד<ref>{{הערה|1=[[אליעזר שביד]], הפילוסופים הגדולים שלנו תל אביב 2007, עמ' 53-58</ref>}}.
 
החוקר [[אליקים כרמולי]]<ref>{{הערה|1=ציון 46</ref>}}, הסיק כי "יצחק" אותו מתקיף [[אברהם אבן עזרא]] בחריפות בהקדמה לפירושו לתורה, הוא הוא, יצחק בן שלמה הישראלי. מצד שני, הישראלי זכה לשבחים מפי פרשני מקרא אחרים בני זמנו ואחריו.
 
==רעיונותיו הפילוסופיים==
32,748

עריכות