חוק הים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-{{נ}} +)
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 6:
בעקבות "[[מלחמת הבקלה]]" - סכסוך בין [[בריטניה]] ל[[איסלנד]] שנבע מהגדלת האזור סביב חופי איסלנד שה[[דיג]] בו הותר רק לספינות איסלנדיות, התקבלה ב-[[1983]] אמנה בינלאומית הקרויה "אמנת האומות המאוחדות לחוק הים" (United Nations Convention on the Law of the Sea).
 
160 מדינות חתמו ואישררו את האמנה<ref>{{הערה|1=[http://www.un.org/Depts/los/reference_files/chronological_lists_of_ratifications.htm רשימת החתימות והאשרורים], אתר האו"ם, 1 במרץ 2010</ref>}}, ישראל לא ביניהן. בין היתר, האמנה קובעת כי לכל מדינה יוגדר [[אזור כלכלי בלעדי]] של 200 [[מייל ימי]] (כ-370.4 ק"מ) מחופה של מדינה, שבו יש בלעדיות לאותה המדינה בניצול אוצרות הים. אמנה זו הרחיבה מאוד את ההגדרה הקודמת שבה אזור זה היה זהה עם אזור ה[[מים טריטוריאליים|מים הטריטוריאליים]] (12 מייל ימי, כ-22 ק"מ) של המדינה.
 
לאמנה הייתה השפעה משמעותית על גודל צי הדיג וגודל הספינות. ציי הדיג של מדינות בעלות [[קו חוף]] ארוך כגון [[ארצות הברית]] ו[[קנדה]] גדלו, בעוד שציי הדיג של מעצמות דיג בעבר כדוגמת מדינות [[מזרח אירופה]] ו[[יפן]] קטנו, שכן לא ניתן היה יותר לדוג בשדות הדיג העשירים שכיום הם בתחומי 200 המייל הימי של מדינות אחרות. האמנה הביאה לחיסול צי הדיג למרחקים של מדינות מסוימות כדוגמת [[בריטניה]], משום שעתה חל עליהם איסור להיכנס לשדות הדיג העשירים שהפכו לתחומן הבלעדי של מדינות אחרות.