פאראצלסוס – הבדלי גרסאות

== קורותיו ==

 

 

פאראצלסוס נסע ל[[מצרים]], [[חצי האי ערב]], [[ארץ ישראל]] ו[[קונסטנטינופול]] בחיפוש אחר אלכימאים שמהם יוכל ללמוד. עם חזרתו ל[[אירופה]], התפרסם כמומחה בטיפולים אלכימיים. הוא נטש את דרך הטיפול המסורתית בפצעים, שהייתה צריבתם בשמן רותח, או - במקרה של פציעה בגפה - המתנה להופעת [[נמק]] וכריתתה של הגפה. למרות שרעיון זה היה נחשב אז למגוחך, הוא האמין שהפצעים יוכלו להרפא מעצמם אם ייבשו אותם ויגנו עליהם מזיהום. פאראצלסוס היה גם בין הראשונים שדחו את [[הקזת דם|הקזת הדם]], שנחשבה מאז ימי [[היפוקרטס]] לדרך יעילה לריפוי [[מחלה|מחלות]].

*הגפרית היא היסוד הזכרי, המאגד את החומר והמאפשר בעירה. באדם המקבילה היא הרוח ובשילוש הקדוש האב.

*המלח מקנה את המוצקות, באדם המקבילה היא הגוף ובשילוש הקדוש הבן.

בעקבות מסורות אלכימיות קדומות שמקורן באלכימיה ה"מטאפיזית" הערבית ייחס פאראצלסוס לחומר איכויות פנימיות נסתרות (זרע) ואיכויות גופניות גלויות (קליפה).{{ציטוט| תוכן=אלוהים בראשית בריאת כל הדברים לא יצר אף גוף בלי רוח משלו. רוח זו מוכלת בעצמה באופן נסתר| מקור=De Natura Rerum}}

פאראצלסוס ניסה לייצר את הממס האוניברסלי: נוזל שיוכל להמיס כל חומר. המתכון שלו כלל סיד חי, אלכוהול ואשלגן פחמתי. הממס הזה אמור היה לפרק את החומרים המורכבים ליסודותיהם ולכן לאפשר את הטרנסמוטציה (הפיכת מתכות נחותות לזהב). ממס זה שפאראצלסוס כינה Alkahest היה מטרת עבודתם של כימאים רבים שהלכו בעקבותיו בדורות הבאים.