מודיעים – הבדלי גרסאות

'''מודיעים''' או '''מודיעין''' הייתה [[עיר]] קדומה ב[[שפלת יהודה]], כ-10 ק"מ ממזרח ל[[לוד]]. מזוהה כיום עם [[תל א-ראס]] שליד הכפר הערבי אל מידיה‏‏<ref>{{הערה|1=‏[[בצלאל בר כוכבא]], מלחמות החשמונאים, [[יד יצחק בן צבי]] ו[[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], 1980, ע"מ 157‏</ref>}}. נודעה כמקום מושבם של [[החשמונאים]], ובפרט כמקום שבו פרץ [[מרד החשמונאים]].

מקור הסיפור על החשמונאים ועיר מוצאם הוא ב[[ספר מכבים]] שתורגם מ[[יוונית]], ולכן לא ידוע בבירור כיצד נקראה העיר - 'מודיעין' או 'מודיעים'. צורות הריבוי X-ים וX-ין היו נפוצות שתיהן ב[[תקופת בית שני]], וכל [[תרגום|מתרגם]] בחר בצורה הנראית לו.‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.tsel.org/torah/macab/index.html במהדורת פרנקל] מוורשה, שנכתבה ב-1885, כתוב למשל על מתתיהו בפרק ב': "והוא יושב בהר מודעית"</ref>}} במקורות היהודיים שנכתבו ב[[עברית]] ישנה עדיפות מספרית לצורה 'מודיעים', כך למשל ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] [[מסכת פסחים]], דף צ"ג, עמוד ב': "מן המודיעים לירושלים - חמשה עשר מילין הויא.". מקור נוסף, הקשור למשפחת ה[[חשמונאים]] מופיע בבבלי [[מסכת קידושין]] דף ס"ו, עמוד א: "...שהיו אומרים (ל[[אלכסנדר ינאי]] המלך): אמו נשבית במודיעים, ויבוקש הדבר ולא נמצא.". המקור העברי הקדום ביותר המזכיר את מודיעים/מודיעין הוא ה[[תוספתא]], מסכת חגיגה פרק ג', הלכה כ"ט: "מן '''המודיעין''' ולפנים - נאמנין על כלי חרס דקים לקודש, מן '''המודיעים''' ולחוץ - אין נאמנין". המקור, המאוחר אמנם בכשלוש מאות שנה לימי המכבים, מלמד כי שתי הצורות היו מקובלות, עד כי הכותב השתמש בשתיהן זו לצד זו.

משפחתו של מתתיהו בן יוחנן בן שמעון מבני [[יהויריב]] ה[[כהן]] ישבה במודיעים, בה אירעה ההתנגשות במהלכה הרג מתתיהו את הפקיד היווני שבא לכפות את תושבי המקום לזבוח לאל זר. מתתיהו ובניו ברחו אל ההרים, והשאירו בעיר כל רכושם.<ref>{{הערה|1=ספר חשמונאים ב', א'-י"ג</ref>}}

על מקום קברות יהודה המכבי מספר ספר החשמונאים. לאחר מותו ב[[קרב אלעשה]]:"וייקח יונתן ושמעון את גופת אחיהם, ויקברו אותה בקברות אבותיו בעיר מודעית"<ref>{{הערה|1=י"ט, ט'</ref>}}

[[שמעון החשמונאי]] בנה במקום מצבה וכך נאמר: "וישלח שמעון לקחת את עצמות אחיו, ויקבור אותם אל קבורת אבותיו במודעית... ויקם שמעון על קברות אבותיו ואחיו מצבה גדולה, אבנים מהוקצעות משני עבריהן, ויצג עליה שבעה עמודים אחד מול אחד: לאביו ולאמו ולארבעה אחיו. ויקף אותם קרנות גבוהות מעשה מקלעות, ועליהן מפותחים כל כלי מלחמה לזכר עולם, וגם תבנית אניות מחוטבות הנשקפות על פני הים. והמצבה הזאת במודעית עד היום הזה." <ref>{{הערה|1=י"ג, כ"ה</ref>}}

לאחרונה הציעו החוקרים לזהות את 'ח'רבת חמאם אל מידיה', המצויה בסמוך לאתר המכונה "קברות המכבים" ולאנדרטה שהוקמה עליו, שבה נמצאו שרידים מתקופות שונות ובהם שרידים למערות קבורה יהודיות, כמקומה של העיר החשמונאית מודיעין‏‏<ref>{{הערה|1=בועז זיסו וליאור פרי, "מיקומן של מודיעין החשמונאית ומודיתא הביזנטית: לבירור סוגיה גאוגרפית-היסטורית", קתדרה, 125 (תשס"ח), 5-20.‏</ref>}}.

מיקומה המדויק של מודיעים הקדומה אינו ידוע לנו היום, אך [[אמוראים|האמורא]] [[עולא]] אומר ב[[תלמוד בבלי]] <ref>{{הערה|1=[[מסכת פסחים]] (צג ע"ב)</ref>}}, ש"מן המודיעים לירושלים חמשה עשר מילין הויא", כלומר שהמרחק בין מודיעים ו[[ירושלים]] הוא חמישה עשר [[מידות ומשקלות תורניים#מיל|מיל]].

המשנה ב[[מסכת פסחים]] <ref>{{הערה|1=ט, ב</ref>}} מביאה [[תנאים|מחלוקת תנאים]] בשאלה מהו המרחק המינימלי מירושלים, שהאדם הנמצא בו פטור מעונש "כרת" על כך שלא קיים את מצוות [[קרבן הפסח]], על פי המילים בציווי ה[[תורה]] על [[פסח שני]] <ref>{{הערה|1=במדבר ט, י-יא</ref>}} : "דרך רחוקה". לפי [[רבי עקיבא]], אדם הנמצא "מן המודיעים וחוץ", פטור מעונש זה.

לפי הלכות [[טומאה וטהרה]], לא ניתן לטהר כלי חרס שנטמא, ויש צורך לשבור אותו. ה[[תוספתא]] ב[[מסכת חגיגה]] <ref>{{הערה|1=ליברמן, ג, כט</ref>}} כתוב שמוכרי כלי חרס שנמצאים "מן המודיעים ולפנים", נאמנים לומר שכלי החרס שהם מוכרים טהורים. מסתבר שהדבר קשור גם לכך שמודיעים הייתה עיר [[כהנים]], שנזהרו במיוחד בענייני טומאה וטהרה.