הבדלים בין גרסאות בדף "מודיעים"

נוספו 40 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
מ (בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-{{נ}} +))
מ (בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה)
'''מודיעים''' או '''מודיעין''' הייתה [[עיר]] קדומה ב[[שפלת יהודה]], כ-10 ק"מ ממזרח ל[[לוד]]. מזוהה כיום עם [[תל א-ראס]] שליד הכפר הערבי אל מידיה‏‏<ref>{{הערה|1=‏[[בצלאל בר כוכבא]], מלחמות החשמונאים, [[יד יצחק בן צבי]] ו[[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], 1980, ע"מ 157‏</ref>}}. נודעה כמקום מושבם של [[החשמונאים]], ובפרט כמקום שבו פרץ [[מרד החשמונאים]].
 
ב[[ספר חשמונאים]] ב' מסופר ש[[יהודה המכבי]] הנחיל מפלה ל[[אנטיוכוס הרביעי|אנטיוכוס]] ליד מודיעים.
[[קובץ:קבר המיוחס למתתיהו החשמונאי בתוך "חורבת הגרדי".jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר המיוחס למתתיהו בן יוחנן ([[מתתיהו החשמונאי]]) בתוך "חורבת הגרדי"]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 5412 hagardi ruin in ben-shemn forest.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"חורבת הגרדי" ב[[יער בן שמן]]]]
מקור הסיפור על החשמונאים ועיר מוצאם הוא ב[[ספר מכבים]] שתורגם מ[[יוונית]], ולכן לא ידוע בבירור כיצד נקראה העיר - 'מודיעין' או 'מודיעים'. צורות הריבוי X-ים וX-ין היו נפוצות שתיהן ב[[תקופת בית שני]], וכל [[תרגום|מתרגם]] בחר בצורה הנראית לו.‏‏<ref>{{הערה|1=‏[http://www.tsel.org/torah/macab/index.html במהדורת פרנקל] מוורשה, שנכתבה ב-1885, כתוב למשל על מתתיהו בפרק ב': "והוא יושב בהר מודעית"</ref>}} במקורות היהודיים שנכתבו ב[[עברית]] ישנה עדיפות מספרית לצורה 'מודיעים', כך למשל ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] [[מסכת פסחים]], דף צ"ג, עמוד ב': "מן המודיעים לירושלים - חמשה עשר מילין הויא.". מקור נוסף, הקשור למשפחת ה[[חשמונאים]] מופיע בבבלי [[מסכת קידושין]] דף ס"ו, עמוד א: "...שהיו אומרים (ל[[אלכסנדר ינאי]] המלך): אמו נשבית במודיעים, ויבוקש הדבר ולא נמצא.". המקור העברי הקדום ביותר המזכיר את מודיעים/מודיעין הוא ה[[תוספתא]], מסכת חגיגה פרק ג', הלכה כ"ט: "מן '''המודיעין''' ולפנים - נאמנין על כלי חרס דקים לקודש, מן '''המודיעים''' ולחוץ - אין נאמנין". המקור, המאוחר אמנם בכשלוש מאות שנה לימי המכבים, מלמד כי שתי הצורות היו מקובלות, עד כי הכותב השתמש בשתיהן זו לצד זו.
 
==עיר החשמונאים==
מודיעים ידועה בתור עיר מולדת משפחת החשמונאים, המקום שבו פרץ [[מרד החשמונאים]], ובו נקבר [[יהודה המכבי]] ושאר אחיו, והוקמה בו [[מצבה]] לזכרם.
 
משפחתו של מתתיהו בן יוחנן בן שמעון מבני [[יהויריב]] ה[[כהן]] ישבה במודיעים, בה אירעה ההתנגשות במהלכה הרג מתתיהו את הפקיד היווני שבא לכפות את תושבי המקום לזבוח לאל זר. מתתיהו ובניו ברחו אל ההרים, והשאירו בעיר כל רכושם.<ref>{{הערה|1=ספר חשמונאים ב', א'-י"ג</ref>}}
 
==קברות המכבים==
 
על מקום קברות יהודה המכבי מספר ספר החשמונאים. לאחר מותו ב[[קרב אלעשה]]:"וייקח יונתן ושמעון את גופת אחיהם, ויקברו אותה בקברות אבותיו בעיר מודעית"<ref>{{הערה|1=י"ט, ט'</ref>}}
 
[[שמעון החשמונאי]] בנה במקום מצבה וכך נאמר: "וישלח שמעון לקחת את עצמות אחיו, ויקבור אותם אל קבורת אבותיו במודעית... ויקם שמעון על קברות אבותיו ואחיו מצבה גדולה, אבנים מהוקצעות משני עבריהן, ויצג עליה שבעה עמודים אחד מול אחד: לאביו ולאמו ולארבעה אחיו. ויקף אותם קרנות גבוהות מעשה מקלעות, ועליהן מפותחים כל כלי מלחמה לזכר עולם, וגם תבנית אניות מחוטבות הנשקפות על פני הים. והמצבה הזאת במודעית עד היום הזה." <ref>{{הערה|1=י"ג, כ"ה</ref>}}
 
תושבי הכפר [[אל מידיא]], המשמר את שמו הקדום של המקום, הצביעו על אתר ליד כפרם שקראו לו: "קבור אל יהוד". במקום שתי שורות של תשעה [[קבר|קברים]] גדולים חצובים בסלע [[אבן גיר|גיר]]. הקברים בנויים כ[[פיר (מבנה)|פיר]]ים חצובים לעומק כמטר וחצי, שבתחתיתם שתי גומחות קבורה צידיות. כל גומחה משמשת לאדם אחד, וייתכן שהקבר נבנה לקבורת בני זוג. מעל הקברים הונחו מכסי אבן גדולים וכבדים שחלקם נראה בשטח. באזור התגלו [[מערת קבורה|מערות קבורה]] מ[[תקופת בית שני]] ובהם [[גלוסקמא|גלוסקמאות]] - [[ארון קבורה|ארונות קבורה]] קטנים שעל חלקם כתובות ב[[עברית]] וב[[יוונית]].
 
המומחים חלוקים בשאלה האם אתה זה הוא אכן קברות החשמונאים. צפונית לאתר המכונה "קברות המכבים" מצוי מבנה אבן המקורה בכיפה המכונה "חורבת הגרדי". מועד בנייתו המשוער הוא ב[[התקופה הביזנטית|תקופה הביזנטית]], ובמרכזו נמצא [[קבר שייח]] (שיח' אל-ע'רבאווי). שרידי המקום נחקרו כבר בשנת [[1870]] בידי [[ויקטור גרן]]. בשנת [[1874]] חקר את המקום הארכאולוג הצרפתי [[שארל קלרמון-גנו]], שזיהה את המבנה עם המבנה המסומן ב[[מפת מידבא]] כמקום קבורתם של המכבים. במפה מ[[המאה ה-6]] נכתב: "את מצבת קבריהם (של המכבים) מראים עד היום".
לאחרונה הציעו החוקרים לזהות את 'ח'רבת חמאם אל מידיה', המצויה בסמוך לאתר המכונה "קברות המכבים" ולאנדרטה שהוקמה עליו, שבה נמצאו שרידים מתקופות שונות ובהם שרידים למערות קבורה יהודיות, כמקומה של העיר החשמונאית מודיעין‏‏<ref>{{הערה|1=בועז זיסו וליאור פרי, "מיקומן של מודיעין החשמונאית ומודיתא הביזנטית: לבירור סוגיה גאוגרפית-היסטורית", קתדרה, 125 (תשס"ח), 5-20.‏</ref>}}.
 
כיום מיוחס המקום על ידי "האגודה למען קברי צדיקים" כמקום קבורתו של [[מתתיהו החשמונאי]] ובמקום נערכות תפילות.
 
==מיקומה של מודיעים כנקודת ציון בתקופת בית שני==
מיקומה המדויק של מודיעים הקדומה אינו ידוע לנו היום, אך [[אמוראים|האמורא]] [[עולא]] אומר ב[[תלמוד בבלי]] <ref>{{הערה|1=[[מסכת פסחים]] (צג ע"ב)</ref>}}, ש"מן המודיעים לירושלים חמשה עשר מילין הויא", כלומר שהמרחק בין מודיעים ו[[ירושלים]] הוא חמישה עשר [[מידות ומשקלות תורניים#מיל|מיל]].
 
בתקופת [[בית המקדש השני]] שימשה מודיעים כנקודת ציון, לצורך עניינים הלכתיים שונים.
 
===פסח שני===
המשנה ב[[מסכת פסחים]] <ref>{{הערה|1=ט, ב</ref>}} מביאה [[תנאים|מחלוקת תנאים]] בשאלה מהו המרחק המינימלי מירושלים, שהאדם הנמצא בו פטור מעונש "כרת" על כך שלא קיים את מצוות [[קרבן הפסח]], על פי המילים בציווי ה[[תורה]] על [[פסח שני]] <ref>{{הערה|1=במדבר ט, י-יא</ref>}} : "דרך רחוקה". לפי [[רבי עקיבא]], אדם הנמצא "מן המודיעים וחוץ", פטור מעונש זה.
 
===נאמנות על טהרת כלי חרס===
לפי הלכות [[טומאה וטהרה]], לא ניתן לטהר כלי חרס שנטמא, ויש צורך לשבור אותו. ה[[תוספתא]] ב[[מסכת חגיגה]] <ref>{{הערה|1=ליברמן, ג, כט</ref>}} כתוב שמוכרי כלי חרס שנמצאים "מן המודיעים ולפנים", נאמנים לומר שכלי החרס שהם מוכרים טהורים. מסתבר שהדבר קשור גם לכך שמודיעים הייתה עיר [[כהנים]], שנזהרו במיוחד בענייני טומאה וטהרה.
 
==קישורים חיצוניים==
32,748

עריכות