פרשת האי היווני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: בית משפט השלום
שורה 33:
ה[[משטרת ישראל|משטרה]] האזינה לשניים מקווי הטלפון של דוד אפל מסוף [[1998]] ועד פברואר [[2001]]. המידע שנצבר מהאזנות אלו הוביל לסדרה של חקירות בפרשיות שונות, אחת מהן היא פרשת האי היווני. במרץ [[2001]] פרסם העיתון [[ידיעות אחרונות]] תחקיר שחשף את הפרשה, וזמן קצר אחר כך הפכה חקירת המשטרה בפרשת האי היווני לחקירה גלויה.
 
בחקירתו, שמר גלעד שרון על [[זכות השתיקה]], וסירב למסור מסמכים ו[[קלטת שמע|קלטות]] שהיו ברשותו (ושהיו נחוצים גם לחקירת פרשות נוספות בהן היו מעורבים גלעד ואחיו [[עמרי שרון|עמרי]]). גלעד טען, [[חיסיון מפני הפללה עצמית|שהזכות להימנע מ[[הפללהמהפללה עצמית]] חלה גם על מסמכים וקלטות. המשטרה לא יכולה הייתה לפשוט על [[חוות שקמים]] עקב [[חבר הכנסת#חסינות חברי הכנסת|חסינות חברי כנסת]] של אריאל שרון. בהמשך נפתח מאבק ארוך ומייגע בין המערכת המשפטית לבין גלעד שרון בנושא זה. פעמיים עבר הנושא מ[[בית משפט השלום|בית משפט השלום]] ב[[פתח תקווה]] ועד [[בית המשפט העליון]]. שופטי בית המשפט העליון העבירו ביקורת קשה על גלעד, שהוא מתחמק ומתחכם ושאיננו פועל על פי הצו הקובע שעליו למסור את הקלטות ואת המסמכים. בסופו של דבר בית משפט השלום בפתח תקווה קבע שגלעד שרון אכן מסר כבר את המסמכים שהיו ברשותו.
 
המשטרה סיימה את החקירה באפריל [[2002]], בהמלצה להעמיד לדין את אפל, ולסגור את התיק נגד אריאל שרון. חקירה משלימה בנושא העסקת גלעד שרון נמשכה עד אוקטובר [[2003]] ומסקנת המשטרה הייתה שלא להעמיד לדין - לא את אריאל שרון ולא את גלעד.