היסטוריה של לונדון – הבדלי גרסאות

על אף [[מיתולוגיה]] זו, מחקרים ארכאולוגים הראו כי בתקופה [[פרה-היסטוריה|הפרה-היסטורית]] לא היו במקום יישובים בעלי משמעות. ישנם מספר ממצאים של חוות חקלאיות וכן מספר קברים, אולם ככל הנראה לא הייתה במקום עיר לפני התקופה הרומית. בתקופה הפרה היסטורית הייתה לונדון אזור כפרי, המיושב בדלילות. במקום התגלו מספר ראשי [[חנית]]ות מ[[תקופת הברונזה]]<ref>{{הערה|1=[http://www.channel4.com/history/microsites/T/timeteam/snapshot_bronze.html ממצאים ארכאולוגיים מתקופת הברונזה שהתגלו בסמוך לגדת התמזה בלונדון, אתר Channel 4]</ref>}} המלמדים כי באזור נערכו קרבות בין שבטים שונים שהתגוררו במקום, וככל הנראה נהר התמזה שימש גבול בין שטחיהם. חפירות ארכאולוגיות נוספות שנערכו בגדה הדרומית של נהר ה[[תמזה]], בסמוך ל[[בניין SIS]] שב[[ווקסהול]] גילו כי ייתכן שהיה במקום גשר מעץ או רציף עץ כבר בשנת 1,000 לפנה"ס<ref>{{הערה|1=[http://www.channel4.com/history/microsites/T/timeteam/vauxhall.html תגליות ארכאולוגיות באזור ווקסהול, אתר Chanel 4]</ref>}}.

השם "לונדיניום" קדם לכיבוש הרומי, אולם משמעותו אינה ידועה בוודאות. לפי אחת הסברות משמעות השם הינה "בעל עוצמה", אולם מחקר של [[ריצ'אד קואוטס]]<ref>{{הערה|1=[http://www3.interscience.wiley.com/journal/120699276/abstract?CRETRY=1&SRETRY=0 ריצ'רד קואוטס, '''הסברים חדשים בדבר שמה של לונדון''', כתבי החברה הפילולוגית, 96 (2) עמ' 203 - 229]</ref>}} מעלה כי השם הוא משפה קדם-[[קלטית]] ומקורו ככל הנראה במילה "פלואונידה" שמשמעה "נהר רחב זורם", ופירוש השם "לונדוניום" הוא היישוב שליד הנהר הרחב הזורם (הכוונה ל[[תמזה]]). כאמור, הסברה לפיה העיר נקראת על שמו של [[לוד בן הלי]], שהייתה מקובלת בימי הביניים, אינה מקובלת כיום על החוקרים.

ההתיישבות נקראה בשם "לונדנוויק" (שפירושו "נמל לונדון") והייתה ממוקמת במקום מזרחית מהמקום בו עמדה העיר הרומית, באזור שבין [[קובנט גרדן]] ו[[אלדוויץ']] של ימינו. שם העיר העתיקה נשתמר במילה "אלדוויץ'" שפירושה "הנמל הישן". אזור זה שימש הגבול בין הסקסונים לאנגלים, אשר נאבקו ביניהם על השליטה בו<ref>{{הערה|1=[http://www.macalester.edu/courses/geog61/buittenbogaa/lundenwic.html לונדנוויק - לונדון האנגלו סקסית]</ref>}}.

הצפיפות הרבה ותנאי התברואה הגרועים הקלו על התפשטות [[מגפה|מגיפות]]. בין השנים [[1348]] ([[המגפה השחורה]]) ו-[[1666]] ([[המגפה הגדולה של לונדון|המגפה הגדולה]]) מתו כמחצית מתושבי העיר בששה-עשר אירועים שונים של מגיפות<ref>{{הערה|1=[http://www.historylearningsite.co.uk/london_plague_1665.htm מספר הקורבנות במגפות שפגעו בעיר במהלך המאה ה-17]</ref>}}. במהלך [[המגפה הגדולה של לונדון|מגפה הגדולה]] עצמה בשנת [[1665]] נפטרו כ-100,000 תושבים (20% מתושבי העיר באותה עת)<ref name{{הערה|שם="plague">|1=[http://www.britainexpress.com/History/plague.htm המגפה הגדולה של לונדון]</ref>}}.

הצפיפות והלכלוך בלונדון, והתנאים התברואתיים הקשים הביאו לפריצתן של מגיפות רבות בעיר במהלך השנים, אולם [[המגפה הגדולה של לונדון|המגפה הגדולה]] ביותר אירעה בין השנים [[1665]]–[[1666]], ונפטרו בה למעלה מ-60,000 מתושבי העיר (לפי סברה אחרת, למעלה מ-100,000 תושבים) - אחד מכל חמישה תושבים<ref name{{הערה|שם="plague"/>}}. [[סמיואל פיפס]] מתאר את התקופה במכתב ששלח:

{{ציטוט|תוכן=נשארתי בסיטי עד שמספר המתים מידי שבוע הגיע ל-7,400, מהם 6,000 מתו מהמגפה, אין נשמע בעיר רעש מלבד צלצול פעמוני הכנסיות יום ולילה; עד אשר יכולתי להלך לאורך רחוב לאמבר<ref>{{הערה|1=הכוונה לרחוב לומברד</ref>}} ולא לראות יותר מעשרים איש בעוברה מקצה אחד של הרחוב עד לקצה השני, ולא יותר מחמישים אנשים בהולכי עד הבורסה המלכותי; עד שמשפחות שלמות, בנות עשר או שנים עשר נפשות יחד נפטרו כולם; עד שרופאי שלי, ד"ר ברנט, אשר לקח על עצמו להגן עלי מן המגפה, ואשר שרד אף שביתו שלו נאטם, אולם לבסוף נפטר בעצמו מן המגפה; עד אשר הלילות, אף שהתארכו, לא היו ארוכים דיים לקבור את כל גופות הנפטרים ביום הקודם.|מקור=מכתב של סמיואל פיפס אל לידי קרטרט <ref>{{הערה|1=[http://www.independent.co.uk/opinion/then--now-rats-tales-1491383.html מכתב של סמיואל פיפס אל לידי קרטרט] - באתר עיתון האינדפנדט</ref>}}|מרכאות=כן}}