הסכמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
זוטות
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 17:
ב-[[1603]] נאספו ב[[פרנקפורט]] נציגי קהילות ב[[אשכנז]] ואסרו להדפיס ספר ב[[בזל]] או בשאר אשכנז ללא נטילת רשות. תקנה זו נבעה מהחשדות שהיו כלפי ספרים שהודפסו בעיר בזל באותה עת. ב-[[1684]], עם עליית ה[[שבתאות]], אסר [[ועד ארבע ארצות]] הדפסת ספרים חדשים בלא רישיון מיוחד.
 
בראשית [[תנועת ההשכלה היהודית|ההשכלה]] עברה ההסכמה התאמה שחיברה את ספרי המדע לספרי העולם היהודי המסורתי, תוך התאמה לתפיסת העולם ה"משכילית". בשנת [[1788]] פרסם [[ברוך לינדא]] את ספר המדע הפופולרי העברי "ראשית לימודים", במקום הסכמה רבנית צירף לינדא לספרו הקדמה מאת "האדון הרופא החכם החוקר הטבעי המפואר" [[מרכוס אליעזר בלוך]] והקדמה מאת "האדון הרופא החוקר הפילוסוף הטבעי המפואר" [[מרכוס הרץ]]<ref>{{הערה|1={{המליץ|[[שלום יעקב אברמוביץ']]|עת לדבר|1871/01/31|00601}}</ref>}}.
 
על ההסכמה ל[[ספר התניא]] של הרב [[שניאור זלמן מלאדי]] סיפר [[ש"י עגנון]]:
שורה 30:
גם בין הרבנים יש מדרגות שונות; יש רבנים המעניקים ברוחב יד הסכמה לכל [[כתב יד (מקור)|כתב יד]] המובא להם לעיון, ויש כאלה הנמנעים בכלל ממתן הסכמות או נותנים הסכמה רק במקרים נדירים ולאחר בדיקה מדוקדקת של הספר והמחבר. הציבור בדרך כלל יודע לאיזו הסכמה יש לייחס ערך רב ולאיזו - ערך פחות.
 
יש גם רבנים שמודים בפה מלא כי אין לייחס לכך הסכמה לתוכן הספר. דוגמה לכך אפשר למצוא בהתבטאותו של הרב [[חיים קנייבסקי]] שהשיב לשאלה האם הסכמות הניתנות לספרים הן ראיה לכך שניתן לסמוך באופן מלא על ההלכות המופיעות בספר. תשובתו: "בזמננו אין ראיה כלל, כי ההסכמה שנותנים למחבר הספר הוא מצד [[גמילות חסדים]], וכותבי ההסכמות אינם בודקין כלל את הספר, ולפעמים סומכים על חזקת המחבר כידוע"<ref>{{הערה|1=http://www.bhol-forums.co.il/forum.asp?forum_id=771</ref>}}.
 
בספרי עיון חילוניים אין חובה לתת רכיב זה, אך מחברים חסרי מוניטין נוטים להסתייע בו לעתים, וגם מחברים בעלי מוניטין אינם בוחלים בו. גודל ההסכמה מחצי עמוד ועד שני עמודים, ובו דברי שבח למחבר ולספרו, מאת בר-סמכא בתחומו של הספר או מאת דמות ציבורית ידועה. דוגמה: "לפני ולפנים", ספרו הראשון של [[אבשלום אליצור]], מתחיל בפתח-דבר מאת פרופ' [[שלמה שוהם]].