המלחמה הלטינית – הבדלי גרסאות

הערים נפטה, סוטריום, סיגניה, אראדה, נורבה, סטיה וקירקי הוגדרו מחדש כמושבות לטיניות ומדיניות החוץ שלהם הוכפפה לרומא, אם כי הן נהנו משלטון עצמי נרחב ותושביהן היו בעלי זכות הגירה לרומא.

 

 

המכה החזקה ביותר הונחתה על הערים החזקות ביותר של לאטיום, במטרה ברורה של רומא למנוע מהם להוות סכנה עתידית. הערים טיבור, פראינסטה, [[קורה (לאטיום)|קורה]] ולאווינים שמרו על עצמאותן, אך איבדו את כל הזכויות הלטיניות ושטחים נרחבים מאדמתן. אנטיום הייתה הנענשת הראשית של המלחמה, כאשר היא איבדה למעשה את עצמאותה, צייה פורק, אזרחיה לא יכלו עוד לעסוק בסחר ימי והוקמה בה, לראשונה, מושבה רומית (להבדיל ממושבה לטינית).