שבט זבולון – הבדלי גרסאות

על פי הפירוש,<ref>{{הערה|1=[[רבינו בחיי]], בפרושו לפרשת תצוה, פרק כ"ח</ref>}}

ממקורות שונים ניתן להבין שנחלת זבולון הייתה באזור [[הגליל התחתון]].<ref>{{הערה|1=הבנה זו הציע [[יהוסף שווארץ]] בספרו '''תבואת הארץ''', על פי מסורת ארוכת שנים מימי המשנה והתלמוד ועד ימיו בסוף [[המאה ה-19]]. בנוסף למסורות, לשמות היישובים ולעדויות הנוסעים לאורך הדורות, הספר גם מתעד פרשנות ארוכת שנים לגבי הפסוקים, כרבי [[אברהם אבן עזרא]] וה[[רמב"ן]] ב[[ימי הביניים]], אשר סברו שהנחלה גבלה הן בים התיכון והן בימת כנרת, ו[[הגאון מווילנא]] במאה ה-18 אשר התמודד עם הקושי הגאוגרפי והציע שמדובר בשבט דייגים שעיקר שטח היה בהרי הגליל לאורך הנחלים המובילים לים הכנרת, ולו רצועה דקה בלבד (אולי לאורך נחל הקישון) אל הים התיכון. </ref>}} לפי הכתובים, נחלת זבולון גבלה בדרומה בנחלת [[שבט יששכר]] ובחצי ה[[שבט מנשה|מנשה]], בצפונה בנחלת [[שבט נפתלי]] ו[[שבט אשר]], במזרחה ב[[ים כנרת|כנרת]] וגבול נחלת חצי ה[[שבט מנשה|מנשה]] של [[שניים וחצי השבטים]] ובמערבה ב[[שבט אשר]] וחצי המנשה.<ref>{{הערה|1=המקורות בתנ"ך הם כאמור בברכת [[יעקב]] שבסוף ספר בראשית (ב[[פרשת ויחי]]), בברכת [[משה]] שבסוף ספר דברים ([[פרשת וזאת הברכה]]), וכן במפורט בתיאור כיבושי יהושע ([[ספר יהושע]] י"ט), ובספר שופטים נרשמו ערים בנחלת זבולון שלא נכבשו על ידי בני ישראל ([[ספר שופטים]] ל'). בנוסף לכך ישעיהו מנבא נבואת זעם בה מוזכרים הרי זבולון ונפתלי כהרים קשים למעבר אותם זכרו גולי ישראל בגלות קודמת, ואשר המעבר בהם היה קל מאוד לעומת קשיי ההולכים בגלות הבאה. "...כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ כָּעֵת הָרִאשׁוֹן - הֵקַל: אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי. וְהָאַחֲרוֹן - הִכְבִּיד: דֶּרֶךְ הַיָּם! עֵבֶר הַיַּרְדֵּן! גְּלִיל הַגּוֹיִם!</ref>}}

</ref> אך ישנם חוקרי מקרא הנוטים לראות את נחלת זבולון קרוב לכנרת, ללא חוף כלל (כפי שמשתקף מהמפה).<ref>{{הערה|1=מאמר "רימון והגבול בין נחלת זבולון ונפתלי, קתדרה, חוברת 101 יד בן צבי. "על נחלת זבולון", [[זאב ח' ארליך]], '''מחקרי יהודה ושמרון''', ירושלים: [[הוצאת ראובן מס]], 1991.</ref>}}

לפי פרשנות נוצרית הנחלה כללה גם חוף לאורך הירדן.<ref>{{הערה|1=מקור המסורת הנוצרית המקדשת את כפר נחום, נהר הירדן ודרום הכנרת, הוא בברית החדשה, שם יש התייחסות לפסוקים בישעיהו במשמעות משובשת ובשינוי קל, ועל פיה ישו ביקר בירדן ובכנרת, כדי לקיים את נבואת ישעיהו (הובא בהערה 3 לעיל), ועל ההולכים בדרכו אף הם לעבור שם בתחילת הגאולה ([[s:ביאור:הבשורה על פי מתי פרק ד|הבשורה על פי מתי]]).</ref>}}

המנסים לזהות את מיקום נחלת זבולון על פי הכתובים והמסורת, נוטים כיום לראות את אזור הגליל התחתון החל מצפון חיפה ונחל הקישון כאזור נחלת שבט זבולון.<ref>{{הערה|1=[http://www.ybz.org.il/?ArticleID=275 קתדרה (הוצאת יד בן צבי) חוברת 108] מאמר של [http://www.biu.ac.il/HU/awsg/staff/levinigal.html יגאל לוין] [http://www.ybz.org.il/?articleid=396 על כסלות-תבור, רמון, הנחל אשר על פני יקנעם וגי יפתח-אל: להבנת גבולותיה של נחלת זבולון].</ref>}} וכך גם נכתב למשל בפירוש [[דעת מקרא]].