כור המצרף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הדגשה
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 31:
* במאה השלישית, [[אוריגנס]] מדבר על "אש מטהרת" אשר תפריד את "הקש והתבן מהאבנים הטובות" (בדומה לאיגרת אל הקורינתיים).
* [[אמברוזיוס]], בתפילתו לאחר מותו של [[תאודוסיוס הראשון]], מביע את האמונה כי תפילות לאחר המוות מסייעות למירוק נשמת הנפטר.
* היסודות לתפיסת כור המצרף אשר הייתה מקובלת בימי הביניים הונחו לראשונה כבר במאה החמישית, על ידי [[אוגוסטינוס]]. אוגוסטינוס כותב שגורל הנשמה מוכרע מיד ברגע המוות, ומגדיר בפירוש ייסורים מטהרים המתרחשים לאחר המוות<ref>{{הערה|1=De Civitate Dei, 21, 13, על פי ODC, בערך "כור המצרף"</ref>}}.
* [[קאיסריוס הקדוש|קאיסריוס הקדוש מארל]] כבר מבדיל בין סוגי חטאים שונים. הוא מדבר על "חטאים חמורים" (Capital Sins), אשר מובילים ישירות לגיהנום, ולעומתם על "חטאים קלים" (Minor Sins), אשר ניתנים למירוק על ידי מעשים טובים בעולם הזה, או לאחר המוות.
* גרגוריוס הראשון היה האפיפיור הראשון שאימץ את התפיסה התאולוגית העומדת בבסיסה של האמונה בכור המצרף, כחלק מהדוקטרינה הכנסייתית. הוא אף הרחיב את התפיסה, ותיאר את מניעת הזכות לחזות בפני האלוהים (על פי התפיסה הנוצרית, אחד מתענוגות גן העדן) כאחד מהייסורים המשמשים למירוק החטאים.
* פרשנותו של [[איזידור מסביליה]] לפסוקים המובאים מעלה טוענת כי חטאים מסוימים ייסלחו וימורקו לאחר המוות על ידי אש מטהרת כלשהי<ref>{{הערה|1=De Ordine Creaturarum, C. 14, N. 6, על פי הערך "כור המצרף" באנציקלופדיה הקתולית</ref>}}.
במקביל להתפתחות התאולוגית של מושג כור המצרף על ידי אבות הכנסייה, ניתן היה לראות גם התפתחות טקסים אשר כללו תפילות למען נשמות המתים. ההתפתחות של טקסים אלו מראה כי התפיסה אשר עומדת בבסיסו של כור המצרף לא נותרה נחלתם של התאולוגים בלבד, אלא חלחלה לתוך האמונות והפרקטיקות הדתיות של קהל המאמינים.