קורוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פירוש נוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 8:
מקור המילה "קורוס" הוא ב[[תרבות יוון העתיקה]]. [[הומרוס]] השתמש במילה כדי לתאר חיילים צעירים. החל מן המאה החמישית לפנה"ס, משמשת המילה לתיאור נערים מתבגרים או גברים חסרי זקן. החל מסוף [[המאה ה-19]] לספירה, משמשת המילה לתיאור קבוצת פסלי העלמים.
 
בעיצוב פסלי ה'קורוס', להבדיל מפסלי ה'[[קורה (פיסול)|קורה]]' הנשים מתקופה זו, מצאו החוקרים השפעה ברורה של [[אמנות מצרים העתיקה|הפיסול המצרי]] על עיצוב דמותם. הפיסול המצרי של אותה תקופה, בעיקר של מלכים, נגלה ליוונים במסעות ימיים מסחריים, או בעת שירות כשכירי חרב של המלוכה המצרי. סגנון הפסלים המצריים התאפיין ביצירת דמויות חזיתיות, ללא חללים פנמיים בפסל. הדמויות הופיעו כשרגלן האחת מונחת קדימה, כבמעין צעידה ועל פניהן הייתה הבעה קפואה. למרות מאפיינים סגנוניים משותפים, מכילות היצירות היווניות כמה מאפיינים מקומיים. רובם של מאפיינים אלו קשור לעובדה כי הפיסול היווני ביטל את תפקיד הפסל בהנצחת החיים שלאחר המוות והתרכז בחיים עצמם. כתוצאה מכך התייחסו הפסלים ליצירה באופן שונה. העבודה על הפסל נעשתה מארבעת צדדיו, כך שנוצרה דמות שלמה ותלת ממדית. שיטת המדידה המצרית של גריד (רשת) הוחלפה באמת מידה של פרופורציית הגוף והפסלים נעשו משיש, חומר רך יותר לפיסול מן האבן המצרית. <ref>{{הערה|1=ראה: להב, זכה, '''פרקים בתולדות האמנות''', המרכז לחינוך טכנולוגי, חולון, 1994, עמ' 23 - 24.</ref>}}
 
למרות ההשפעה המצרית הברורה סביר להניח כי לפסלי הקורוס, כמו גם לפיסול היווני כולו, היו מקורות ומסורות מקומיות קדומות יותר. פיסול זה היה עשוי בעיקר מ[[עץ (חומר גלם)|עץ]] ולא שרד ברובו. דמות גבר מהתקופה [[יוון המינואית|המינואית]] המאוחרת (כ-1500 לפנה"ס) אשר נמצאה בפליקרסטו (Palaikastro) ב[[כרתים]] מציגה דוגמה של הפיסול הזה. הפסל המכונה "Chryselephantine Kouros", עשוי חלקי [[שנהב]] [[היפופוטם]] מחוברים בגזרי עץ וגובהו כחצי מטר, ניצב עומד בתנוחת צעידה וידיו מכופפות באוויר לכיוון החזה. <ref>{{הערה|1=ראה: Spivey, Nigel, '''Understanding Greek Sculpture''', Thames and Hudson, London, 1996, p.60</ref>}}
 
לפי מסורת יוונית היו אלה הפסלים דידאלוס וממשיכיו תיאודורוס ורויקוס מסאמוס אשר רכשו את היכולת לפיסול [[סימטריה|סימטרי]] בעת ביקורם במצרים. השפעה זו של הפיסול המצרי הולכת וקטנה ברבבות השנים. מעקב אחר שורה של פסלי קורוס מרחבי העולם היווני, יראה מגמה של חתירה לכיוון של ייצוג [[נטורליזם (אמנות)|נטורליסטי]] של הגוף. <ref>{{הערה|1=תיאור ההתפתחות בציר זמן לינארי הוא שרירותי. יש להניח כי הנטייה לנטורליזם התרחשה במקומות שונים ברחבי העולם היווני בזמנים שאינם חופפים.</ref>}} בסופה של תקופה זו השתלטו האמנים היוונים "על בעיות התיאור האנטומי בפסלות ובכל מה שנוגע לדמות הגבר". <ref>{{הערה|1=[[מיכאל אבי יונה|אבי-יונה, מיכאל]], '''תולדות האמנות הקלאסית''', הוצאת מאגנאס, 2004, עמ' 44 - 45.</ref>}}
 
ה[[קורוס מאטיקה]] ממוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, משחזר באופן עשייתו את הפסלים המצריים. הפסל, בגובה של 184 ס"מ אשר נעשה בין השנים 600 - 590 לפנה"ס, תוכנן על ידי חלוקת הדמות לגריד של 21 ריבועים. על כן הוא נראה לא פרופורציוני כמו הפסלים המאוחרים יותר. הדבר בולט בייחוד בראש ובכתפיים הגדולות ביחס אל פלג הגוף התחתון.
שורה 19:
[[תמונה:Kouros anavissos.jpg|ממוזער|ימין|150px|'''קורוס קרויסוס''']]
 
"[[קורוס קרויסוס]]" (Kroisos), המתוארך לשנות העשרים של המאה השישית לפנה"ס, אשר נמצא ב[[אנאוויסוס]] אשר בדרום [[אטיקה]] מציג את סמני ההשפעה המצרית בעיקר בתנוחת הפסל, בעיצוב השיער המסוגנן. לעומת זאת ניתן למצוא בו סממנים של חתירה לתיאור נטורליסטי יותר של הדמות בעיצוב העין ובה מצוין אישון, בצורת העיצוב הטבעית של האוזן, בעיצוב נפחי של הגוף ללא סימונים גראפיים מלאכותיים ועוד. בפסל מופיע "[[חיוך ארכאי]]", הבעת פנים לא טבעית הנפוצה בפיסול של תקופה זו. יש הרואים בחיוך זה נסיון לחתירה לנטורליזם ולהבעה אנושית, לעומת הפיסול המצרי. בתחתית הפסל חקוקה הקדשה אשר מציינת אותו כייצוג של דמות חייל [[אתונה|אתונאי]]: "עצור והבע רחמים ליד הציון<ref>{{הערה|1= sema, ציון או אנדרטה; במשמעות של ייצוג.</ref>}} של קרויסוס המת, אשר בזעף חזית הקרבות נהרג".
 
שבירה נוספת של הפיסול החזיתי ניתן למצוא בדמויות "[[קליאוביס וביטון]]", זוג פסלים בגובה של כ-2 מטרים המתוארכים לשנת 580 לפנה"ס בקירוב. הפסלים, אשר מקור עשייתם הוא בארגוס, נמצאו בעת חפירה ארכאולוגית בעיר דלפי והם מוצגים כיום במוזיאון הארכאולוגי בה. הפסלים ניצבים כדמויות חזיתיות, רגלם השמאלית מושטת קדימה, בדומה לפסלים המצריים. גופם מוצק ומרובע, ופרטים אנטומיים שונים מופיעים כחריטה על הפסל ולא כפיסול ניפחי. דוגמאות לכך ניתן לראות למשל בעיצוב הברכיים או צלעות הגוף או בתיאור העיניים. פניהן מציגות מבט אטום ובו "חיוך ארכאי". שיערם הוא גושי ומעוצב כדגם, באופן המזכיר את תיאור מצנפת הראש של פסלים מצריים.
 
ב"[[קורוס קריטיאס]]" ("Kritios Boy"), פסל עלם בגובה של 117 ס"מ, אשר נמצא ב[[אקרופוליס]] ב[[אתונה]] והמתוארך לסוף התקופה הארכאית, ניתן לראות את שקיעתה של השפעת הפיסול המצרי על האמנות היוונית. שינוי זה בולט בייחוד בהטיית הראש של הדמות מקו החזית ובכך "שבר האמן על ידי זה את אחד החוקים הקדומים ביותר של האמנות הארכאית ופתח שער לאמנות הקלאסית של המאה החמישית בשלבה הראשון" <ref>{{הערה|1=אבי-יונה, מיכאל, '''תולדות האמנות הקלאסית''', מוסד ביאליק, 2004, עמ' 48.</ref>}}. גם עיצובה האנטומי של הדמות התקדם במידה רבה והמעבר בין חלקי גוף שונים הוא הרמוני ורך יותר. השאיפה לתיאור חי ואנושי התבטאה גם בצביעת הפסל בצבע חום "שזוף" ובשיבוץ עיניים לדמות מחומר נוסף.<ref>{{הערה|1= Spivey, Nigel, '''Understanding Greek Sculpture''', Thames and Hudson, London, 1996, p.77</ref>}}
 
[[תמונה:Kouros.jpg|ממוזער|מרכז|800px|'''התפתחות סגנונית של פסלי הקורוס''', משמאל לימין: קורוס ממלוס (600 - 590 לפנה"ס); קורוס טנאה (550 לפנה"ס); קורוס אנויסוס (540 - 530 לפנה"ס); אפולו מפיראוס (530-520 לפנה"ס, ברונזה); קורוס אריסטודיקוס (510 - 500 לפנה"ס); קורוס קריטיאס (500 - 480 לפנה"ס)]]