היצע וביקוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 60:
הגורמים העיקריים המשפיעים על צרכן נתון הם מחיר המוצר, רמת ה[[הכנסה]] של הצרכן וטעמיו, מחיר ה[[מצרך תחליפי|מוצרים התחליפיים]] ומחיר ה[[מצרך משלים|מוצרים המשלימים]]. בדומה לעקומת ההיצע, עקומת הביקוש של כלל המשק מורכבת מסכום עקומת התועלת השולית של כל הצרכנים במשק גם יחד. עקומה מצרפית זו יכולה להיות עקומה קמורה או עקומה קעורה, וצורתה תלויה לעתים ב[[התפלגות ההכנסה]] במשק.
 
כפי שצוין לעיל, עקומת הביקוש בדרך כלל יורדת משמאל לימין. ישנם מקרים נדירים שבהם עקומת הביקוש עולה משמאל לימין. מוצרים שלהם עקומת ביקוש מסוג זה מכונים בשם [[מוצר גיפן]]<ref>{{הערה|1=מוצר גיפן הינו סוג קיצוני של [[מוצר נחות]] (מוצר שהביקוש לו יורד עם עליית רמת ההכנסה). כדוגמה ניתן להביא צרכן שעיקר צריכתו היא של תפוחי אדמה זולים. עלייה במחיר תפוחי האדמה תביא לירידה בהכנסתו הפנויה, ולכן יצרוך פחות מוצרי מזון יקרים ויותר תפוחי אדמה</ref>}}.
 
===שיווי משקל===
שורה 103:
ככלל, עקומות היצע אנכיות נפוצות יותר בטווח הקצר. לדוגמה, אם [[גביע האלופות]] יתקיים בשבוע הבא, הגדלת מספר המושבים באצטדיון היא כמעט בלתי אפשרית. אם כן, ניתן להתייחס אל היצע כרטיסי המשחק כאל עקומת היצע אנכית. אם מארגני האירוע העריכו שלא כראוי את הביקוש, אזי ייתכן שהמחיר שקבעו נמוך ממחיר שיווי המשקל. במקרה כזה, סביר שמצד אחד יהיו צרכנים ששילמו מחיר נמוך זה, ומצד שני, יהיו צרכנים שלא יצליחו לרכוש כרטיסים על אף שיהיו מוכנים לשלם יותר עבורם. אם הצרכנים שקנו את הכרטיסים בזול מוכנים למכור את הכרטיסים שלהם לצרכנים שמוכנים לשלם עבורם יותר (כלומר, [[ספסרות|לספסר]]), אזי המחיר האפקטיבי יעלה למחיר שיווי המשקל.
 
על פי [[כלכלת צד ההיצע]], אסכולה המתמקדת ביצרן ובהיצע, פונקציית ההיצע המצרפי (פוקנציית ההיצע של כלל המשק) היא יחסית אנכית. מסיבה זו טוענים חסידי האסכולה נגד התערבות ממשלתית בביקוש, שכן התערבות כזו עלולה לגרום ל[[אינפלציה]] עם עקומת היצע אנכית.<ref>{{הערה|1=[http://www.investopedia.com/articles/05/011805.asp Understanding Supply-Side Economics<!-- Bot generated title -->]</ref>}}
 
===שווקים שאינם עוסקים בסחורות===