קורבן תודה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
||
שורה 1:
'''קורבן תודה''' הוא [[קורבן (יהדות)|קורבן]] נדבה שהיה קרב ב[[בית המקדש]]. תכלית הקורבן - כשמו, הודאה לה' על ישועה שהביא למגיש הקורבן. למעשה, קורבן תודה נחשב סוג של [[קורבן שלמים]], ודיניו מפורטים בתורה בפרשת קורבן השלמים,
==המקור ב[[תורה]]==
שורה 5:
==מביאי הקורבן==
קורבן תודה הוא קורבן נדבה, שאדם מביא לפי רצונו; אך יש שכתבו שקורבן זה בא על ידי מי שנעשה לו נס וניצול, כמו יורדי הים - הנוסעים בספינה בים הגדול, שהם שרויים בסכנה; הולכי מדבריות - שאף המדבר הוא מקום סכנה; חולים שנתרפאו ממחלה מסוכנת, ומי שהיה חבוש בבית האסורים והשתחרר.
==תהליך ההקרבה והאכילה==
קורבן התודה, כשאר סוגי השלמים יכול לבוא מכל סוגי הבהמות הכשרות לקורבן: [[פרה|פרים]], [[כבש הבית|כבשים]] ו[[עז הבית|עזים]], זכרים ונקבות, גדולים וקטנים (כלומר: ללא הגבלת גיל)
הקרבת התודה זהה ברוב פרטיה להקרבת קורבן שלמים, אך יש שני דינים ייחודיים לקורבן תודה: א. ביחד עם הקורבן יש להביא ארבעים לחמים, מהם ארבעה ניתנים לכהנים לאכילה ואף מותרת באכילה ל[[בת כהן]], והשאר נאכלים על ידי הבעלים, קרוביהם וחבריהם. ב. אכילת התודה מוגבלת ליום ההקרבה והלילה שלאחריו, בעוד ששלמים נאכלים עד תום היום השני להקרבה.
אלו הם שלבי הקרבת התודה:
1. '''[[סמיכה (קורבן)|סמיכה]]''' - הנחת ידי בעל הקורבן על ראש הבהמה. לדעת ה[[רמב"ם]]
2. '''[[שחיטה (הלכה)|שחיטה]]''' - שחיטת התודה נעשית בכל מקום בעזרה, כדין "קדשים קלים".
שורה 31:
8. '''הקטרת אימורים''' - הכהן לוקח חלקים מסוימים מן הבהמה ([[חלב (שומן)|חלב]], כליות, ועוד), מעלה אותם לראש המזבח, ומניח אותם על מערכת העצים הבוערת.
9. '''[[נסכים]]''' - יחד עם קורבן התודה מביאים [[יין]], ומנסכים (שופכים) אותו על גבי המזבח. כמו כן מביאים מנחת נסכים - מנחה העשויה מסולת חיטים ו[[שמן]] המעורבים זה בזה, ומקטירים אותה על גבי המזבח. הכמויות המדויקות של הסולת, היין והשמן תלויים במין הבהמה הקרבה.
10. '''אכילת הבשר והלחם''' - בשר התודה והלחמים הבאים עמה נאכלים על ידי הבעלים, מלבד ה[[חזה ושוק|חזה, שוק הימין]] וארבעה הלחמים שניתנו לכהן, שהם נאכלים על ידי הכהנים ובני משפחותיהם. קורבן התודה נאכל במשך יום ההקרבה והלילה שלאחריו, וזאת בניגוד לקורבן שלמים רגיל, שנאכל עד תום היום השני להקרבה. מקום אכילת התודה (כולל החלקים הניתנים לכהנים) הוא בכל שטח [[ירושלים]] המקודשת.
|