סטיבן ויינברג – הבדלי גרסאות

ב-1966 עזב ויינברג את ברקלי והתקבל למשרת מרצה ב[[אוניברסיטת הרווארד]]. ב-[[1967]] היה [[פרופסור אורח]] ב-[[MIT]], שם גם הציע את המודל שלו המאחד בין [[אלקטרומגנטיות]] ו[[הכוח הגרעיני החלש]], כאשר ה[[מסה|מסות]] של חלקיקים נושאי הכוח החלש שבאינטרקציה הוסברה שאמצעות [[שבירת סימטריה ספונטנית]]. אחד מההיבטים הבסיסיים שבמודל שלו היה חיזוי קיומו של [[בוזון היגס]]. המאמר שבו הציע ויינברג את המודל שלו, שידוע כיום כתאוריית האיחוד האלקטרו-חלש ("[[:en:Electroweak Unification theory|Electroweak Unification theory]]"), הוא בין העבודות התאורטיות המצוטטות ביותר ב[[פיזיקת חלקיקים]], נכון לשנת [[2009]].<ref>{{הערה|1=[http://www.slac.stanford.edu/spires/topcites/2009/alltime.shtml המאמרים המצוטטים ביותר בכל הזמנים, מהדורת 2009]</ref>}} לאחר עבודה זו המשיך לעבוד בתחומים רבים של [[פיזיקת חלקיקים]], [[תורת השדות הקוונטית]], [[כבידה]], [[סופר-סימטריה]], [[תורת העל-מיתר]] ו[[קוסמולוגיה]], כמו גם בתאורייה שנקראת [[טכניקולור (פיזיקה)|טכניקולור]] ([[:en:Technicolor (physics)|Technicolor]]).

השפעתו של ויינברג וחשיבותו מודגמים על ידי העובדה שהוא מוזכר לעתים תכופות כאחד מגדולי המדענים, וכן על ידי ציוניו הגבוהים ב[[מדד h]]{{כ}} ([[:en:h-index|h-index]]) ומדד היצירתיות.<ref>{{הערה|1=ב-[[2006]] היה ויינברג בעל הציון השני הגבוה ביותר במדד היצירתיות בין כל הפיזיקאים[http://physicsweb.org/articles/news/10/8/13/1]</ref>}}.

ויינברג הוא [[אתאיסט]].<ref>{{הערה|1=ראו מאמרו "[http://www.nybooks.com/articles/archives/2008/sep/25/without-god/?pagination=false ללא אלוהים]"</ref>}}