לקולית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט:מלביש קישורים חיצוניים. (FAQ : en:User:DumZiBoT/refLinks )
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 2:
'''לקולית''' הוא [[מחדר פלוטוני]] הנוצר מחדירת [[מאגמה]] לסלעי ה[[ליתוספירה]] והתגבשותה ל[[סלע פלוטוני]]. לופוליתים הם גופי חדירה [[מחדר פלוטוני#גופים תואמים ובלתי-תואמים|תואמים]], כלומר הם חודרים במקביל לשכבות סלעי הסביבה ומתגבשים ביניהם.
 
את המונח "לקולית" טבע [[גרוב קרל גילברט]] (Grove Karl Gilbert) לאחר מחקר שערך ב-1875 במחדרי [[דיוריט]] ב"הרי הנרי" במדינת [[יוטה]] – שם קיים מתחם נרחב של לקוליתים.<ref>{{הערה|1=http://pubs.usgs.gov/bul/b2158/B2158.pdf</ref>}} מקור השם מ[[יוונית]]: לקוס – בריכת מים + ליתוס – אבן.
 
==היווצרות==
שורה 9:
לקולית דומה בהיווצרותו ל[[לופולית]], אך שונה ממנו בצורתו. ללקולית צורת [[פטריה]] או [[עדשה]] שראשה הרחב מעובה במרכזו והולך ומידקק בכיוון השוליים, בעוד ללופולית צורת [[משפך]]. צורת הפטריה נובעת ממפגש המאגמה בשכבות סלע גמישות יחסית, המאפשרת לה לדחוק את השכבות מעליה ולקמר אותן.
 
לקוליתים נקראים לעתים "הרי כיפה"<ref>{{הערה|1=[http://vulcan.wr.usgs.gov/LivingWith/VolcanicPast/Notes/plutons.html CVO Website - Laccoliths and Batholiths<!-- Bot generated title -->]</ref>}} וממדיהם קטנים יחסית: קוטרם אינו עולה לרוב על 16 ק"מ ועוביים נע בין מאות מטרים לקילומטרים ספורים.<ref>{{הערה|1=[http://www.britannica.com/EBchecked/topic/327125/laccolith לוקולית בבריטניקה המקוונת]</ref>}}
 
==תפוצה==
[[קובץ:Craigleith - geograph.org.uk - 181302.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לקולית חשוף בסקוטלנד]]
[[מגדל השטן]] ב[[ויומינג]] – אתר התרחשות הסצנה האחרונה בסרט [[מפגשים מהסוג השלישי]] – נחשב בעבר ל[[פקק געשי]], אולם יש הסבורים כי הוא שריד ללקולית קדום<ref>{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=F7pZfLUoHJIC&pg=PA1&lpg=PA1&dq=%22Geomythology:+geological+origins+of+myths+and+legends%22&source=bl&ots=vMgNfjAhJH&sig=vLHsnNcbtL8Sa1W3MgGrByUEqys&hl=iw#v=onepage&q=%22Geomythology%3A%20geological%20origins%20of%20myths%20and%20legends%22&f=false Geomythology: geological origins of myths and legends]</ref>}} אף שהסלע הבונה אותו הוא [[פונוליט]] [[סלע געשי|געשי]].
 
ב[[מכתש רמון]] התגלה לקולית גדול בתוך שכבות ה[[גבס]] מ[[יחידת זמן גאולוגית|תור]] ה[[טריאס]]. במרכזו של הלקולית התגבשה המאגמה ל[[גברו]] [[מתכות אלקליות|אלקלי]] בעל גבישים גסים. קיימת סברה כי חדירת המאגמה אל בין השכבות בלקולית זה נעשתה לא דרך [[צינור הזנה (גאולוגיה)|צינור הזנה]] אנכי אלא מן השוליים.<ref>{{הערה|1=שלמה שובאל, '''צפונות כדור הארץ''', עמ' 293</ref>}}
 
==ראו גם==