צדק חברתי – הבדלי גרסאות

[[פרידריך האייק]] טען שהרעיון של צדק חברתי הוא חסר משמעות וכי הרדיפה אחר צדק חברתי גרמה לפגיעה קשה ב[[חירות האדם]]<ref>{{הערה|1=[http://quotes.liberty-tree.ca/quote_blog/Fredrich.August.von.Hayek.Quote.BD6B Famous Fredrich August von Hayek Quote], liberty-tree</ref>}}. האייק קידש את זכות הקניין הפרטי וטען כי אין כל הצדקה מוסרית להתערבות בהחלטותיו של האדם באשר לשימוש ברכושו, ומכאן שאין הצדקה לרגולציה של הכלכלה או למיסוי.

המונח "צדק חברתי" (social justice) מופיע כבר ב"[[המדינה (דיאלוג אפלטוני)|המדינה]]" של [[אפלטון]], בה הוא מוגדר כמצב בו כל אחד עושה את תפקידו<ref>{{הערה|1=[http://www.u.arizona.edu/~kamtekar/papers/ppj.pdf Rachana Kamtekar, SOCIAL JUSTICE AND HAPPINESS IN THE REPUBLIC: PLATO’S TWO PRINCIPLES, HISTORY OF POLITICAL THOUGHT. Vol. XXII. No. 2. Summer 2001]</ref>}}. המושג מופיע גם במאמר 7 ב[[כתבי הפדרליסט]], בו נטען שחוקים נגד קיום חוזים מנוגדים לצדק חברתי<ref>{{הערה|1=[http://federali.st/7 Federalist no. 7]</ref>}}. [[ארל גריי|צ'ארלס גריי השני]] טען בפני [[הפרלמנט של בריטניה|הפרלמנט הבריטי]] בשנת 1814, ששיתוף פעולה עם [[שבדיה]] בשיעבוד העם ה[[נורבגיה|נורבגי]] עומד בניגוד ישיר לעקרונות של זכות טבעית וצדק חברתי<ref>{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=GioLAAAAYAAJ&pg=PA1097 C. H. Gifford, '''History of the wars occasioned by the French Revolution''', 1817, page 1097]</ref>}}.

במובנו המצומצם, כמתייחס לדרך החלוקה של משאבים באוכולסיה, החל השימוש במושג בשנות ה-40 של המאה ה-19. בשנת 1848 התפרסם ספרו של [[אנטוניו רוסמיני]], "החוקה תחת צדק חברתי" (The constitution under Social Justice), בו הציע פשרה בין [[היד הנעלמה]] של [[אדם סמית]] והמדינה המתוכננת בה תחרות כלכלית מוגבלת על סמך זכויות טבעיות<ref>{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=y63Mggc2irEC&pg=PR20 Antonio Rosmini, '''The constitution under social justice''', 2006, page XX]</ref>}}.

פרק 13 של [[חוזה ורסאי]], הנוגע לתנאי עבודה של הפועלים פותח בהצהרה: "באשר מטרת [[חבר הלאומים]] היא כינון שלום עולמי, ושלום כזה יושג רק אם יתבסס על '''צדק חברתי''', ובאשר קיימים תנאי עבודה הכוללים אי צדק, קושי ומחסור לאנשים רבים באופן שייצור אי שקט כה גדול המסכן את השלום ושיפור תנאים אלו נדרש בדחיפות, כולל לדוגמה רגולציה של שעות העבודה, כולל קביעת מקסימום של שעות עבודה ביום ובשבוע עבודה, בקרת היצע העובדים, מניעת [[אבטלה]], דאגה למשכורת ראויה לקיום, הגנת העובד מפני מחלה ו[[תאונת עבודה|תאונות עבודה]], הגנת ילדים, צעירים ונשים, דאגה לזקנים, הגנה על עובדים זרים, הכרה בזכות ההתאגדות, ארגון הכשרה מקצועית וטכנית וצעדים נוספים ובהינתן שהימנעות מדינה אחת מדאגה לתנאים אנושיים לעובדים מהווה מכשול ממדינות אחרות מלנקוט צעדים אלו ..."<ref>{{הערה|1=[http://en.wikisource.org/wiki/Constitution_of_the_International_Labour_Office Constitution of the International Labour Office], Wikisource</ref>}}.

השופט [[משה זילברג]] הציג את הצדק החברתי כאחד מתפקידי השלטון באומרו: "השלטון מחויב לשרת את הציבור - להבטיח שלום וסדר; לספק שירותים חיוניים; להגן על הכבוד והחירות של כל אזרח; לעשות צדק חברתי". דבריו אלו צוטטו על ידי השופט [[יצחק זמיר]] בטענו כי [[זכויות אדם]] אינם תפקיד בלבדי של השלטון וכי השלטון צריך גם לדאוג לצדק חברתי <ref>{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/97/640/001/I07/97001640.i07.htm בג"ץ 164/97 '''קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר ואח''''] (פסקאות 23 ו-42 לפסק הדין)</ref>}}.

המונח "צדק חברתי" שימש את [[בית המשפט העליון]] בהצדקת צעדים שונים של השלטון. כך למשל, נשיא בית המשפט העליון, [[אהרון ברק]] אמר על [[היטל השבחה]]: "ביסוד היטל ההשבחה מונח רעיון של צדק חברתי. הרשות הציבורית השקיעה בתכנון ובפיתוח. כתוצאה מכך עלה ערכם של המקרקעין. בעל המקרקעין מתעשר מכך. מן הראוי שבעל המקרקעין יישא בהוצאות התכנון והפיתוח" <ref>{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/93/410/013/A01/93013410.a01.htm ע"א 1341/93 '''סי אנד סאן ביץ' הוטלס בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה, תל אביב-יפו'''] (פסקה 7 לפסק הדין)</ref>}} ועל [[הלכת השיתוף]]: "הלכת השיתוף היא מכשיר משפטי שנועד להגשים מטרה חברתית. הוא ניזון מתפיסה חברתית של מוסד הנישואין, כקשר חופשי בין שני יחידים, המושתת על שוויון, שיתוף פעולה, ותמיכה הדדית. הוא מכוון להביא לצדק חברתי."<ref>{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/00/910/087/A08/00087910.a08.htm רע"א 8791/00 '''אניטה שלם נ' טווינקו בע"מ'''] (פסקה 8 לפסק הדין)</ref>}} וכך גם כתב השופט [[יעקב טירקל]]: "מטרתה של חזקת השיתוף היא צדק חברתי המבוסס על שוויון בין המינים" <ref>{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/04/230/046/P06/04046230.p06.htm בע"מ 4623/04 '''פלוני נ' פלונית'''] (פסקה 9 לפסק הדין)</ref>}}. השופטת [[אילה פרוקצ'יה]] הצדיקה את אחד מפסקי הדין שנתנה בנימוק: "דרישות הצדק, בהתייחסותן לנסיבות ולצדדים לעסקה, תוך ראייה רחבה יותר של תכליות צדק חברתי, מצדיקות, לגישתי, מסקנה זו"<ref>{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/04/450/014/b06/04014450.b06.htm ע"א 1445/04 '''בייזמן השקעות בע"מ נ' משה חליוה ואח''''] (פסקה 19 לפסק דינה)</ref>}}.השופטת [[דבורה ברלינר]] כתבה שבמוסד של [[עד מדינה]] יש "אי צדק חברתי שמכתיב קביעתם של סדרי עדיפויות שיאפשרו מיצוי הדין עם עבריינים, גם במחיר שלעתים הנפש סולדת ממנו" <ref>{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/01/500/074/z24/01074500.z24.htm ע"פ 7450/01 '''אשרף אבו ליטאף נ' מדינת ישראל''']</ref>}}.

ב[[ארצות ערב]] החל המושג צדק חברתי להיות רווח בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, וכוונה לדרישה לרפורמה במדיניות הבעלות על קרקעות, הרחבת שירותי הרווחה, דאגה לחינוך לכל <ref>{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=egbOb0mewz4C&pg=PA452 Albert Habib Hourani, Malise Ruthven, '''A history of the Arab peoples''', Harvard University Press, 2002, page 452]</ref>}}.